יום שלישי, 28 בפברואר 2012
עורך דין אלון שוחט: מידע לדיירי דיור ציבורי בנוגע לזכויותיהם בעת פירוד...
עורך דין אלון שוחט: מידע לדיירי דיור ציבורי בנוגע לזכויותיהם בעת פירוד...: חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4), התשע"ה-2012, שפורסם ביום 23.1.12, מסדיר את הזכויות בנוגע לדירה הציבורית בעת פירוד בין בני הזו...
מידע לדיירי דיור ציבורי בנוגע לזכויותיהם בעת פירוד של בני הזוג
חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4), התשע"ה-2012, שפורסם ביום 23.1.12, מסדיר את הזכויות בנוגע לדירה הציבורית בעת פירוד בין בני הזוג.
לאמור,
"1. בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 (להלן - החוק העיקרי), אחרי סעיף 3 יבוא:
3א. (א) בסעיף זה -
"איזון משאבים בין בני זוג" - הסדר לאיזון משאבים בין בני זוג כמשמעותו בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (בסעיף זה - חוק יחסי ממון);
"בקשה ליישב סכסוך" - בקשה ליישוב סכסוך בין בני זוג, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984;
"הליך לחלוקת רכוש בין בני זוג" - לרבות תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לאיזון משאבים בין בני זוג או בקשה לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון;
"התרת נישואין" - כהגדרתה בחוק יחסי ממון;
"פירוד" - אחד מאלה:
(1) התרת נישואין או שחלפו תשעה חודשים מיום שנפתח הליך להתרת נישואין;
(2) חלפו תשעה חודשים מיום שנפתח הליך בעניין חלוקת רכוש בין בני הזוג, קבלת מזונות או החזקת ילדים, לרבות בדרך של בקשה ליישוב סכסוך;
(3) ניתנה החלטה סופית בעניין החזקת ילדים;
(4) נקבע בהחלטה שיפוטית כי קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה.
(ב) (1) השר יקבע הוראות לעניין הזכות למגורים בדירה ציבורית שבה מתגוררים בני זוג, בעת פירוד, שיבטיחו ככל הניתן את טובת ילדי בני הזוג, תוך איזון ראוי בין טובתם לבין זכותו למגורים בדירה ציבורית של בן זוג עם מוגבלות, אם קיימת.
(2) תקנות לפי פסקה (1) יותקנו בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר המשפטים, ובאישור ועדה משותפת של ועדת הכלכלה והוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת.
(ג) הקביעה מי מבני הזוג זכאי למגורים בדירה ציבורית לא תקים לבן הזוג המפונה מהדירה זכות לפיצוי כלפי בן הזוג הזכאי למגורים כאמור, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של בן הזוג המפונה מהדירה לסיוע לפי כל דין.
(ד) זכות למגורים בדירה ציבורית אינה ניתנת להעברה או לוויתור כלפי בן זוג לשעבר, ואינה ניתנת לאיזון במסגרת איזון משאבים בין בני הזוג או לחלוקה.
3ב. לא תיפגע זכות למגורים בדירה ציבורית עקב עזיבת הדירה בשל אחד מאלה:
(1) שהות במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992;
(2) אלימות מצד בן הזוג, ובלבד שניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומה של אלימות כאמור." ...".
לאמור,
"1. בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 (להלן - החוק העיקרי), אחרי סעיף 3 יבוא:
3א. (א) בסעיף זה -
"איזון משאבים בין בני זוג" - הסדר לאיזון משאבים בין בני זוג כמשמעותו בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (בסעיף זה - חוק יחסי ממון);
"בקשה ליישב סכסוך" - בקשה ליישוב סכסוך בין בני זוג, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984;
"הליך לחלוקת רכוש בין בני זוג" - לרבות תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לאיזון משאבים בין בני זוג או בקשה לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון;
"התרת נישואין" - כהגדרתה בחוק יחסי ממון;
"פירוד" - אחד מאלה:
(1) התרת נישואין או שחלפו תשעה חודשים מיום שנפתח הליך להתרת נישואין;
(2) חלפו תשעה חודשים מיום שנפתח הליך בעניין חלוקת רכוש בין בני הזוג, קבלת מזונות או החזקת ילדים, לרבות בדרך של בקשה ליישוב סכסוך;
(3) ניתנה החלטה סופית בעניין החזקת ילדים;
(4) נקבע בהחלטה שיפוטית כי קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה.
(ב) (1) השר יקבע הוראות לעניין הזכות למגורים בדירה ציבורית שבה מתגוררים בני זוג, בעת פירוד, שיבטיחו ככל הניתן את טובת ילדי בני הזוג, תוך איזון ראוי בין טובתם לבין זכותו למגורים בדירה ציבורית של בן זוג עם מוגבלות, אם קיימת.
(2) תקנות לפי פסקה (1) יותקנו בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר המשפטים, ובאישור ועדה משותפת של ועדת הכלכלה והוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת.
(ג) הקביעה מי מבני הזוג זכאי למגורים בדירה ציבורית לא תקים לבן הזוג המפונה מהדירה זכות לפיצוי כלפי בן הזוג הזכאי למגורים כאמור, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של בן הזוג המפונה מהדירה לסיוע לפי כל דין.
(ד) זכות למגורים בדירה ציבורית אינה ניתנת להעברה או לוויתור כלפי בן זוג לשעבר, ואינה ניתנת לאיזון במסגרת איזון משאבים בין בני הזוג או לחלוקה.
3ב. לא תיפגע זכות למגורים בדירה ציבורית עקב עזיבת הדירה בשל אחד מאלה:
(1) שהות במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992;
(2) אלימות מצד בן הזוג, ובלבד שניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומה של אלימות כאמור." ...".
עורך דין אלון שוחט: מידע בנוגע לזכויות נשים שננקטה נגדן אלימות בדיור צ...
עורך דין אלון שוחט: מידע בנוגע לזכויות נשים שננקטה נגדן אלימות בדיור צ...: חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4), התשע"ב-2012, קובע כי לא תיפגע זכות למגורים בדירה ציבורית עקב עזיבתה בשל אלימות בן זוג.
מידע בנוגע לזכויות נשים שננקטה נגדן אלימות בדיור ציבורי
חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4), התשע"ב-2012, קובע כי לא תיפגע זכות למגורים בדירה ציבורית עקב עזיבתה בשל אלימות בן זוג.
יום ראשון, 26 בפברואר 2012
עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לעובדים ומעסיקים
עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לעובדים ומעסיקים: תיקון מס' 4 לחוק הודעה לעובד, התשע"א - 2011, (להלן: "תיקון מס' 4 לחוק"), מקנה סמכות לבית הדין לעבודה, לפסוק פיצויים לעובד, אשר לא נמסרה לו...
מידע חשוב לעובדים ומעסיקים
תיקון מס' 4 לחוק הודעה לעובד, התשע"א - 2011, (להלן: "תיקון מס' 4 לחוק"), מקנה סמכות לבית הדין לעבודה, לפסוק פיצויים לעובד, אשר לא נמסרה לו על ידי המעביד הודעה על תנאי עבודתו או שינוי בהם, כאמור בסעיפים 1 - 3 לחוק.
כמו כן מקנה תיקון מס' 4 לחוק לבית הדין לעבודה סמכות לפסוק פיצוי כספי שאינו תלוי בנזק לעובד, לאמור פיצויים לדוגמא עד לסכום של 15,000 ש"ח (הסכום צמוד למדד), בגין אי מסירה ביודעין של הודעה על תנאי העבודה או שינוי בהם לעובד על ידי המעביד, וזאת מעבר לכל סעד אחר לו זכאי העובד לפי כל דין ומעבר לקנס הצפוי למעביד בגין הרשעה בעבירה בגין ההפרה כאמור או הטלת קנס מינהלי עליו.
יודגש כי נטל ההוכחה לפי תיקון מס' 4 לחוק הוא על המעביד.
לאמור, "בחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 2 -
(1) בסעיף קטן (ג), במקום "שר העבודה והרווחה" יבוא "שר התעשייה והמסחר והתעסוקה (בחוק זה - השר)";
(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) נמסר לעובד הסכם עבודה בכתב שנכללו בו כל העניינים האמורים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), במועדים האמורים בסעיף 1, יהיה בכך משום מילוי חובתו של המעביד לפי סעיף 1."
2. בסעיף 5 לחוק העיקרי -
(1) בכותרת השוליים, אחרי "שיפוט" יבוא "ותרופות";
(2) האמור בו יסומן "(א)" ובסופו יבוא "והוא רשאי -
(1) לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין;
(2) ליתן צו עשה לתיקון ההפרה.";
(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעביד לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה לעובד על תנאי עבודה
בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 1, או המעביד לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה על שינוי
בתנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 3, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם
תלויים בנזק (להלן - פיצויים לדוגמה).
(2) פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה (1) יהיו בסכום שלא יעלה על 15,000 שקלים חדשים, ואולם
רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר; הסכום הנקוב
בפסקה זו יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד
החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה -
"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד הבסיסי" - המדד שפורסם בחודש יולי 2011.
(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין בשל
אותה הפרה; ואולם בית הדין לא יפסוק פיצויים לפי סעיף קטן זה בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק
תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
(4) בבואו לפסוק פיצויים לדוגמא למעביד בשל הפרת הוראות סעיפים 1 או 3 כאמור בפסקה (1),
רשאי בית הדין לעבודה להתחשב בכך שהמעביד הורשע בשל אותו מעשה ובקנס שנגזר עליו, או
בכך שהוטל על המעביד, בשל אותו מעשה, קנס מינהלי לפי חוק העבירות המינהליות,
התשמ"ו-1985 (בסעיף זה - חוק העבירות המינהליות).
(5) בבואו להטיל קנס על מעביד שהורשע בעבירה לפי סעיף 4, רשאי בית משפט או בית דין לעבודה
להתחשב בכך שנפסקו נגד המעביד, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמא לפי סעיף קטן זה, בשל
המעשה שבשלו הורשע כאמור.
(6) בבוא מפקח שמונה לפי חוק העבירות המינהליות להטיל קנס מינהלי בשל עבירה לפי סעיף 4, או
בבוא תובע מוסמך כמשמעותו בסעיף 8א לחוק האמור לדון בבקשה לביטול קנס מינהלי שהוטל
כאמור, רשאי הוא להתחשב בכך שנפסקו נגד המעביד, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמה לפי סעיף
קטן זה, בשל המעשה שבשלו מוטל עליו קנס מינהלי."
3. אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:
5א. בתובענה של עובד נגד מעבידו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעביד לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעביד בדבר השנוי במחלוקת, ובלבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971." ..."
* תיקון מס' 4 לחוק - פורסם ביום 11.08.11 ונכנס לתוקפו 4 חודשים לאחר מכן.
יודגש כי נטל ההוכחה לפי תיקון מס' 4 לחוק הוא על המעביד.
לאמור, "בחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 2 -
(1) בסעיף קטן (ג), במקום "שר העבודה והרווחה" יבוא "שר התעשייה והמסחר והתעסוקה (בחוק זה - השר)";
(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) נמסר לעובד הסכם עבודה בכתב שנכללו בו כל העניינים האמורים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), במועדים האמורים בסעיף 1, יהיה בכך משום מילוי חובתו של המעביד לפי סעיף 1."
2. בסעיף 5 לחוק העיקרי -
(1) בכותרת השוליים, אחרי "שיפוט" יבוא "ותרופות";
(2) האמור בו יסומן "(א)" ובסופו יבוא "והוא רשאי -
(1) לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין;
(2) ליתן צו עשה לתיקון ההפרה.";
(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעביד לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה לעובד על תנאי עבודה
בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 1, או המעביד לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה על שינוי
בתנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 3, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם
תלויים בנזק (להלן - פיצויים לדוגמה).
(2) פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה (1) יהיו בסכום שלא יעלה על 15,000 שקלים חדשים, ואולם
רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר; הסכום הנקוב
בפסקה זו יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד
החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה -
"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד הבסיסי" - המדד שפורסם בחודש יולי 2011.
(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין בשל
אותה הפרה; ואולם בית הדין לא יפסוק פיצויים לפי סעיף קטן זה בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק
תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
(4) בבואו לפסוק פיצויים לדוגמא למעביד בשל הפרת הוראות סעיפים 1 או 3 כאמור בפסקה (1),
רשאי בית הדין לעבודה להתחשב בכך שהמעביד הורשע בשל אותו מעשה ובקנס שנגזר עליו, או
בכך שהוטל על המעביד, בשל אותו מעשה, קנס מינהלי לפי חוק העבירות המינהליות,
התשמ"ו-1985 (בסעיף זה - חוק העבירות המינהליות).
(5) בבואו להטיל קנס על מעביד שהורשע בעבירה לפי סעיף 4, רשאי בית משפט או בית דין לעבודה
להתחשב בכך שנפסקו נגד המעביד, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמא לפי סעיף קטן זה, בשל
המעשה שבשלו הורשע כאמור.
(6) בבוא מפקח שמונה לפי חוק העבירות המינהליות להטיל קנס מינהלי בשל עבירה לפי סעיף 4, או
בבוא תובע מוסמך כמשמעותו בסעיף 8א לחוק האמור לדון בבקשה לביטול קנס מינהלי שהוטל
כאמור, רשאי הוא להתחשב בכך שנפסקו נגד המעביד, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמה לפי סעיף
קטן זה, בשל המעשה שבשלו מוטל עליו קנס מינהלי."
3. אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:
5א. בתובענה של עובד נגד מעבידו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעביד לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעביד בדבר השנוי במחלוקת, ובלבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971." ..."
* תיקון מס' 4 לחוק - פורסם ביום 11.08.11 ונכנס לתוקפו 4 חודשים לאחר מכן.
יום שני, 20 בפברואר 2012
עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב למקבלי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי ...
עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב למקבלי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי ...: בתיקון מס' 8 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשע"ב - 2012, שפורסם ביום 30 בינואר 2012, שונו התקופות המותרות של שהות בחוץ לארץ ו/או נסיעות ...
מידע חשוב למקבלי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי - הבטחת תשלום
בתיקון מס' 8 לחוק
המזונות (הבטחת תשלום), התשע"ב - 2012, שפורסם ביום 30 בינואר 2012, שונו
התקופות המותרות של שהות בחוץ לארץ ו/או נסיעות לחוץ לארץ, כאשר קוצרה התקופה
המותרת לשהות בחוץ לארץ בשנה, כתנאי לקבלת תשלום מזונות באמצעות המוסד לביטוח
לאומי, למעט סייגים. לאמור,
"1. בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, בסעיף 9א -
(1) בסעיף קטן (א) - בטל;
(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"1. בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, בסעיף 9א -
(1) בסעיף קטן (א) - בטל;
(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב) לא ישולם תשלום לזוכה שיצא את ישראל
אם מתקיים האמור
בפסקאות (1) או (2) שלהלן - בעד התקופות המפורטות בהן:
(1) הזוכה יצא את ישראל ארבע פעמים או יותר באותה שנה קלנדרית -
בעד חודש היציאה הקלנדרי ובעד חודש השיבה הקלנדרי וכן בעד חודש
קלנדרי שבו שהה, בכל ימי החודש, מחוץ לישראל, והכל מהפעם
הרביעית שבה יצא את ישראל ואילך;
(2) הזוכה יצא את ישראל פחות מארבע פעמים באותה שנה קלנדרית,
ואולם סך הימים שבהם שהה מחוץ לישראל באותה שנה קלנדרית עלה
על 72 ימים - בעד כל אחד מהחודשים שבהם תקופת שהייתו מחוץ
לישראל עלתה על 72 הימים האמורים.";
בפסקאות (1) או (2) שלהלן - בעד התקופות המפורטות בהן:
(1) הזוכה יצא את ישראל ארבע פעמים או יותר באותה שנה קלנדרית -
בעד חודש היציאה הקלנדרי ובעד חודש השיבה הקלנדרי וכן בעד חודש
קלנדרי שבו שהה, בכל ימי החודש, מחוץ לישראל, והכל מהפעם
הרביעית שבה יצא את ישראל ואילך;
(2) הזוכה יצא את ישראל פחות מארבע פעמים באותה שנה קלנדרית,
ואולם סך הימים שבהם שהה מחוץ לישראל באותה שנה קלנדרית עלה
על 72 ימים - בעד כל אחד מהחודשים שבהם תקופת שהייתו מחוץ
לישראל עלתה על 72 הימים האמורים.";
(3) בסעיף קטן
(ג)(1) -
(א) במקום
הרישא יבוא "הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על מי שהיה זכאי לתשלום בעד החודש
הקלנדרי שקדם לחודש היציאה ומתקיים בו אחד מאלה:";
(ב) במקום
פסקת משנה (א) יבוא:
"(א) הוא שהה מחוץ לישראל לפי דרישת מעסיקו ובמימונו, בכפוף לאישור המעסיק על הצורך ביציאה אל מחוץ לישראל ועל מימונה כאמור;";
(ג) בפסקת משנה (ב), אחרי "לבתו" יבוא "לאחיו,"."
*תחילתו של תיקון החוק שישה חודשים ממועד פרסומו המפורט לעיל.
"(א) הוא שהה מחוץ לישראל לפי דרישת מעסיקו ובמימונו, בכפוף לאישור המעסיק על הצורך ביציאה אל מחוץ לישראל ועל מימונה כאמור;";
(ג) בפסקת משנה (ב), אחרי "לבתו" יבוא "לאחיו,"."
*תחילתו של תיקון החוק שישה חודשים ממועד פרסומו המפורט לעיל.
יום רביעי, 15 בפברואר 2012
עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לבעלי דירות
עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לבעלי דירות: לפני מספר ימים החל תוקפו של תיקון מס' 36 לחוק ההוצאה לפועל, התשע"ב-2012, שפורסם ביום 12.1.2012, מטרתו, "לתקן את חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-...
מידע חשוב לבעלי דירות
לפני מספר ימים החל תוקפו של תיקון מס' 36 לחוק
ההוצאה לפועל, התשע"ב-2012, שפורסם ביום 12.1.2012, מטרתו, "לתקן את חוק
ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן - החוק), לפשט את ההליכים הקבועים בו ולקצר
את המועדים, בכל הנוגע לביצוע פסק דין לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר אינו חל
עליו.", כפי האמור בדברי ההסבר להצעת החוק.
תיקון זה, הינו המשך למגמת חקיקה שהחלה בשנת 2008 בכל הקשור לאכיפת פסק דין לפינוי מושכר והגנה על קניינו של אדם.
כאמור בתיקון 36 שחלקו מצוטט להלן:
""1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "תקנות סדר הדין" יבוא:
"פסק דין לפינוי מושכר" - פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו."
2. בסעיף 6 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד."
3. בסעיף 7 לחוק העיקרי -
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "20 ימים מיום המצאת האזהרה" יבוא "ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ-20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-10 ימים";" ..."
ובהמשך התיקון לחוק:
""... 4. בסעיף 64 לחוק העיקרי -
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "לרבות סילוק יד," יבוא "ולא מילא החייב אחרי פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי סעיף 7(א)";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור בסעיף 7(א2) לעניין פסק דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה בסעיף 7(ב)(1).
(א2) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יבצע פינוי לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1), אלא אם כן הגיש הזוכה לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביצוע הפינוי כאמור והרשם אישר את ביצוע הפינוי במועד שקבע לפי סעיף קטן (א) או במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א1), לפי העניין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשה להארכת תקופת הפינוי." ...".
תיקון זה, הינו המשך למגמת חקיקה שהחלה בשנת 2008 בכל הקשור לאכיפת פסק דין לפינוי מושכר והגנה על קניינו של אדם.
כאמור בתיקון 36 שחלקו מצוטט להלן:
""1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "תקנות סדר הדין" יבוא:
"פסק דין לפינוי מושכר" - פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו."
2. בסעיף 6 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד."
3. בסעיף 7 לחוק העיקרי -
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "20 ימים מיום המצאת האזהרה" יבוא "ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ-20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-10 ימים";" ..."
ובהמשך התיקון לחוק:
""... 4. בסעיף 64 לחוק העיקרי -
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "לרבות סילוק יד," יבוא "ולא מילא החייב אחרי פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי סעיף 7(א)";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור בסעיף 7(א2) לעניין פסק דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה בסעיף 7(ב)(1).
(א2) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יבצע פינוי לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1), אלא אם כן הגיש הזוכה לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביצוע הפינוי כאמור והרשם אישר את ביצוע הפינוי במועד שקבע לפי סעיף קטן (א) או במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א1), לפי העניין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשה להארכת תקופת הפינוי." ...".
יום ראשון, 12 בפברואר 2012
עורך דין אלון שוחט: אחריות על מוצרים - מדבקת אחריות - תיקון לחוק הגנת ...
עורך דין אלון שוחט: אחריות על מוצרים - מדבקת אחריות - תיקון לחוק הגנת ...: בתיקון מס' 31 לחוק הגנת הצרכן התשע"א - 2011, נקבעה חובת הדבקת מדבקת אחריות על המוצר המציינת את תום תקופת האחריות, למעט חריגים, לאמור:...
אחריות על מוצרים - מדבקת אחריות - תיקון לחוק הגנת הצרכן
בתיקון מס' 31 לחוק הגנת הצרכן התשע"א - 2011, נקבעה חובת הדבקת מדבקת אחריות על המוצר
המציינת את תום תקופת האחריות, למעט חריגים, לאמור:
"בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 18א, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) (1) עוסק המוכר טובין לצרכן ומוסר לו תעודת אחריות, ידביק או ימסור לו מדבקה לשם הדבקתה על הטובין, שבה יצוין תום תקופת האחריות (בחוק זה - מדבקת אחריות).
(2) הציג צרכן לעוסק טובין שמודבקת עליהם מדבקת אחריות תקפה ומקורית, לא ידרוש העוסק מהצרכן להציג את תעודת האחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות.
(3) השר יקבע הוראות לעניין מדבקת אחריות, לרבות סוג המדבקה, תוכנה ומידע שייכלל בה, צורתה, גודלה וגודל האותיות, וכן רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע סוגי טובין שהחובה הקבועה בפסקה (1) לא תחול לגביהם.
(4) על אף הוראות פסקה (1) ובכפוף להוראות לפי פסקה (5), עוסק המוכר טובין לצרכן, והטובין מזוהים במספר סידורי או במספר ייחודי, פטור מהחובה לפי אותה פסקה, אם הוא מקיים את כל אלה:
(א) הוא אינו דורש מהצרכן להציג תעודת אחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות, אלא מזהה את הטובין ואת מועד רכישתם לפי המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי;
(ב) הוא מאפשר לצרכן לבדוק את תום תקופת האחריות בכל עת באתר אינטרנט, בטלפון בשיחת חינם ובאמצעות מסרון, באמצעות המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי. ..."
*תחילת תוקף התיקון 1.6.2012.
יום חמישי, 9 בפברואר 2012
עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לחייבים בהוצאה לפועל אשר מחזיקים כרטיס א...
עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לחייבים בהוצאה לפועל אשר מחזיקים כרטיס א...: בתיקון מס' 34 לחוק ההוצאה לפועל, התשע"א - 2011, הוסף סעיף 66א1, המחיל "סייג להגבלה על כרטיס חיוב", לאמור: "(א) הגבלה לפי סעיף 66(א...
עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לחייבים בהוצאה לפועל אשר מחזיקים כרטיס א...
עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לחייבים בהוצאה לפועל אשר מחזיקים כרטיס א...: בתיקון מס' 34 לחוק ההוצאה לפועל, התשע"א - 2011, הוסף סעיף 66א1, המחיל "סייג להגבלה על כרטיס חיוב", לאמור: "(א) הגבלה לפי סעיף 66(א...
יום רביעי, 8 בפברואר 2012
עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לנושים שנזקף לזכותם חוב במרכז לגביית קנס...
תיקון מס' 13 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשע"ב - 2011, קובע בסעיף 7א(ג) כי:
"שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחי...יב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
(1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה תלוי בו;
(2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי באיותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
(3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981;
(4) (א) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.
(ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
(5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד - מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" - כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות - מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד;
(6) הגבלת החייב מלקבל, מלהחזיק או מלחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם אם החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי-תשלום אגרה.
"שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחי...יב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
(1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה תלוי בו;
(2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי באיותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
(3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981;
(4) (א) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.
(ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
(5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד - מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" - כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות - מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד;
(6) הגבלת החייב מלקבל, מלהחזיק או מלחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם אם החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי-תשלום אגרה.
יום ראשון, 5 בפברואר 2012
עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לנושים שנזקף לזכותם חוב במרכז לגביית קנס...
תיקון מס' 13 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשע"ב - 2011, קובע בסעיף 7א' - שעניינו - הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז, כי:
"(א) מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנ...אים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
(1) מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;
(2) החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה דרישה נוספת לתשלום, לפי הוראות סעיף 5, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" - בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין;
(3) החייב לא הגיש בקשה לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים;
(4) החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו-(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" - פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות.".
"(א) מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנ...אים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
(1) מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;
(2) החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה דרישה נוספת לתשלום, לפי הוראות סעיף 5, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" - בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין;
(3) החייב לא הגיש בקשה לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים;
(4) החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו-(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" - פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות.".
יום שבת, 4 בפברואר 2012
עורך דין אלון שוחט: מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור בת...
עורך דין אלון שוחט: מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור בת...: מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור בתחומי הדרכת סיורים חינוכיים, טבע וסביבה - כפי שפורסמו בילקוט הפרסומים - 6304, שם ב-...
יום חמישי, 2 בפברואר 2012
עורך דין אלון שוחט: שידורים ברדיו בשפות זרות לעולים חדשים - הקצאת כספי...
עורך דין אלון שוחט: שידורים ברדיו בשפות זרות לעולים חדשים - הקצאת כספי...: בתיקון מס' 26 לחוק רשות השידור, התשע"ב - 2011, שהתקבל בכנסת ביום 27.12.2011, נקבע כי יוקצו כספים לשידורים בשפות זרות לעולים חדשים, ...
הירשם ל-
רשומות (Atom)