בדברי הסבר להצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד,
התשס"ח-2008, שהתקבל בכנסת ביום 20.02.2012, נכתב: "מטרתה של הצעת החוק
המתפרסמת בזה היא למנוע תופעה של דרישת מעבידים לקבל מעובדיהם ביטחונות לשם הבטחת
הישארות העובדים בעבודה או בעת קבלתם לעבודה. נטילת הביטחונות כובלת את העובד
למעביד ולמקום העבודה, והחשש מתשלום מחיר כלכלי מגביל את חופש הבחירה של העובד.
מוצע לעגן באופן מפורש בחוק איסור על מעביד לקבל מעובדו וממועמד לעבודה, לרבות בדרך עקיפה, ביטחונות כאמור (סעיף 2). האיסור יחול גם על מעסיק בפועל ביחס לעובד של קבלן כוח אדם (סעיף 6). מוצע לקבוע כי עונשו של מעביד המקבל ביטחונות בניגוד לאיסור שבחוק יהיה שישה חודשי מאסר או קנס השווה היום ל-134,600 שקלים חדשים (סעיף 5).
הביטחונות שמוצע לאסור את קבלתם הם בטוחה בכסף או בשווה כסף שעובד נותן למעביד כתנאי להישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה, או התחייבות של עובד כלפי מעבידו לשלם סכום כסף אם לא ישלים את תקופת העבודה שהתחייב לה (ההגדרה "ביטחונות" בסעיף 1).
מוצע לקבוע כי להתחייבות כאמור ולהוראות בחוזה המתנות על האיסור או המנוגדות לו לא יהיה תוקף (סעיף 3).
עם זאת, הצעת החוק אינה מבקשת לשלול השקעה בעובד במסגרת יחסי עובד ומעביד המתוכננת לטווח ארוך.
לפיכך, מוצע שלא לשלול אפשרות של קבלת ביטחונות בכל הקשור לסכומים שהוציא מעביד על הכשרה מיוחדת שניתנה לעובד, ובלבד שהכשרה זו היא לפי תנאים וכללים שיקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה בתקנות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. כמו כן מוצע שלא לאסור על מעביד לתת הלוואה לעובד, מעבר לשכר העבודה המוסכם, ולפי הסכם בכתב, שהעובד יידרש להחזירה למעביד אם לא ישלים את תקופת העבודה. מעביד יוכל לקבל ביטחונות מעובד בעבור תשלומים שהוצאו על הכשרה או כהלוואה כאמור, בתנאי שמדובר בסכומים קצובים ומוכחים או שאינם שנויים במחלוקת (סעיף 4).
חרף העובדה שמוצע לאסור כבילת עובד למעבידו באמצעות קבלת ביטחונות, מובהר כי אין בחוק המוצע כדי לגרוע מחובתו של עובד, לפי חוק, לתת הודעה מוקדמת על התפטרות (סעיף 7)."
חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012, התקבל לבסוף ביום 20.02.2012 כאמור, בנוסח שלהלן:
"1. בחוק זה -
"בטוחות" - מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים מעובד למעביד לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה, וכן נכס משועבד למטרות כאמור;
"עובד" - לרבות מועמד לעבודה אצל מעביד;
"השר" - שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
2. לא יקבל מעביד, במישרין או בעקיפין, בטוחות מעובד ולא יממשן.
3. לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיף 2 והוא רשאי -
(1) לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין;
(2) ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה.
4. (א) מעביד שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד להוראות סעיף 2, דינו - מאסר שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ב) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף קטן (א); לעניין זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
5. הוראות חוק זה יחולו, לעניין מעביד ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, שקיבלו בטוחות מעובד כאמור, לפי העניין, או מימשו אותן בניגוד להוראות סעיף 2; בסעיף זה -
"מזמין שירות" ו"קבלן שירות" - כהגדרתם בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;
"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.
6. זכותו של עובד לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור.
7. בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוספת השנייה, בסופה יבוא: "חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012".
8. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בתוספת השנייה, בחלק ג', בסופו יבוא:
"(16) איסור קבלת בטוחות מעובד או מימושן לפי סעיף 2 לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012."
9. השר הממונה על ביצוע חוק זה, הוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
10. תחילתו של סעיף 8 ביום תחילתו של חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011.
11. איסור מימוש בטוחות של עובד כאמור בסעיף 2 יחול גם על בטוחות שנתקבלו מעובד לפני תחילתו של חוק זה.".
מוצע לעגן באופן מפורש בחוק איסור על מעביד לקבל מעובדו וממועמד לעבודה, לרבות בדרך עקיפה, ביטחונות כאמור (סעיף 2). האיסור יחול גם על מעסיק בפועל ביחס לעובד של קבלן כוח אדם (סעיף 6). מוצע לקבוע כי עונשו של מעביד המקבל ביטחונות בניגוד לאיסור שבחוק יהיה שישה חודשי מאסר או קנס השווה היום ל-134,600 שקלים חדשים (סעיף 5).
הביטחונות שמוצע לאסור את קבלתם הם בטוחה בכסף או בשווה כסף שעובד נותן למעביד כתנאי להישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה, או התחייבות של עובד כלפי מעבידו לשלם סכום כסף אם לא ישלים את תקופת העבודה שהתחייב לה (ההגדרה "ביטחונות" בסעיף 1).
מוצע לקבוע כי להתחייבות כאמור ולהוראות בחוזה המתנות על האיסור או המנוגדות לו לא יהיה תוקף (סעיף 3).
עם זאת, הצעת החוק אינה מבקשת לשלול השקעה בעובד במסגרת יחסי עובד ומעביד המתוכננת לטווח ארוך.
לפיכך, מוצע שלא לשלול אפשרות של קבלת ביטחונות בכל הקשור לסכומים שהוציא מעביד על הכשרה מיוחדת שניתנה לעובד, ובלבד שהכשרה זו היא לפי תנאים וכללים שיקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה בתקנות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. כמו כן מוצע שלא לאסור על מעביד לתת הלוואה לעובד, מעבר לשכר העבודה המוסכם, ולפי הסכם בכתב, שהעובד יידרש להחזירה למעביד אם לא ישלים את תקופת העבודה. מעביד יוכל לקבל ביטחונות מעובד בעבור תשלומים שהוצאו על הכשרה או כהלוואה כאמור, בתנאי שמדובר בסכומים קצובים ומוכחים או שאינם שנויים במחלוקת (סעיף 4).
חרף העובדה שמוצע לאסור כבילת עובד למעבידו באמצעות קבלת ביטחונות, מובהר כי אין בחוק המוצע כדי לגרוע מחובתו של עובד, לפי חוק, לתת הודעה מוקדמת על התפטרות (סעיף 7)."
חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012, התקבל לבסוף ביום 20.02.2012 כאמור, בנוסח שלהלן:
"1. בחוק זה -
"בטוחות" - מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים מעובד למעביד לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה, וכן נכס משועבד למטרות כאמור;
"עובד" - לרבות מועמד לעבודה אצל מעביד;
"השר" - שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
2. לא יקבל מעביד, במישרין או בעקיפין, בטוחות מעובד ולא יממשן.
3. לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיף 2 והוא רשאי -
(1) לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין;
(2) ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה.
4. (א) מעביד שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד להוראות סעיף 2, דינו - מאסר שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ב) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף קטן (א); לעניין זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
5. הוראות חוק זה יחולו, לעניין מעביד ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, שקיבלו בטוחות מעובד כאמור, לפי העניין, או מימשו אותן בניגוד להוראות סעיף 2; בסעיף זה -
"מזמין שירות" ו"קבלן שירות" - כהגדרתם בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;
"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.
6. זכותו של עובד לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור.
7. בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוספת השנייה, בסופה יבוא: "חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012".
8. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בתוספת השנייה, בחלק ג', בסופו יבוא:
"(16) איסור קבלת בטוחות מעובד או מימושן לפי סעיף 2 לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012."
9. השר הממונה על ביצוע חוק זה, הוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
10. תחילתו של סעיף 8 ביום תחילתו של חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011.
11. איסור מימוש בטוחות של עובד כאמור בסעיף 2 יחול גם על בטוחות שנתקבלו מעובד לפני תחילתו של חוק זה.".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה