יום שבת, 27 ביולי 2013

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב בנושא מזונות – המשך

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב בנושא מזונות – המשך: בדברי הסבר לתיקון לחוק ההוצאה לפועל בנושא המזונות, ניתנים נימוקים לצורך בפתיחת "מסלול מזונות" זה כמפורט להלן: "כללי   ...

מידע חשוב בנושא מזונות – המשך

בדברי הסבר לתיקון לחוק ההוצאה לפועל בנושא המזונות, ניתנים נימוקים לצורך בפתיחת "מסלול מזונות" זה כמפורט להלן:

"כללי   בהתאם לנתונים שבידי מערכת ההוצאה לפועל, המעודכנים לרבעון הראשון של שנת 2011, ישנם בהוצאה לפועל 96,842 תיקי מזונות. בכ-56% מהתיקים הזוכה הוא המוסד לביטוח לאומי אשר פותח את התיקים בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, ובכ-44% הזוכה הוא מי שפסק דין למזונות ניתן לזכותו (להלן – זוכה פרטי). בכ-60% מהתיקים של זוכים פרטיים אין עורך דין מייצג. נכון למועד פתיחתם של התיקים, עמד החוב הכולל על סך של למעלה מ-1.4 מיליארד שקלים חדשים. כ-70% מסכום זה, מקורו בתיקי מזונות של זוכים פרטיים. סכום החוב נכון לעדכון האחרון בתיקים עולה על 11 מיליארד שקלים חדשים.

כאמור, מרבית הזוכים הפרטיים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל אינם מיוצגים; דבר זה גורם לקושי ממשי בניהול התיקים הן מהטעם שחלק מהזוכים אינם בקיאים בהוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק), ובלא ייצוג נאות הם אינם יודעים כיצד לנהל את התיק בצורה נכונה שתניב גבייה, והן מהטעם שחלק מהזוכים – בעיקר – זוכות – חושש לנקוט הליכים כלפי החייב מהחשש שהדבר יגרום לסחיטה או לאיומים מצד החייב דבר שעלול בסופו של דבר לפגוע גם בילדים המשותפים. יש להניח כי בעיקר מסיבה זו, לא ננקטים די הליכים לגביית החובות האמורים, סכום החוב הולך ותופח וזוכים רבים, בעיקר ילדים, לא מקבלים את דמי המזונות שהם זכאים וזקוקים להם.

חוב מזונות הוא חוב חשוב וייחודי אף ביחס לשאר החובות הנגבים בהוצאה לפועל. בבג"ץ 5304/92, פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת – עמותה נ' שר המשפטים  ואח' (פ"ד מז(4), 715) פירט השופט מנחם אלון, שלושה טעמים לייחודיותו של החוב; "א. החובה לתשלום מזונות וקביעת גובה המזונות מקורן בהחלטה שיפוטית, שקדם לה דיון שבו מובאים בחשבון היכולת של מי שנתחייב בהם והאמצעים העומדים לרשותו לסיפור המזונות; ב. מצבם המיוחד ורגישותם של הזוכים במזונות – בן זוג, ילדים קטינים, נכים או הורים, שמחייתם וחייהם היום-יומיים תלויים בהם; ג. פסק-דין בעניין מזונות אינו סופי, ובכל עת, כשהנסיבות משתנות ומצדיקות זאת, רשאי החייב בהם לחזור ולפנות לבית המשפט, וזה יחזור וידון בעניין חיובם וגובהם". בע"א 7038/93 נורית סולומון נ' ד"ר אלי סולומון (פ"ד נא(2), 580), קבע השופט שמגר כי "הפקרת בן זוג למחסור ולרעב היא בגדר פגיעה בכבוד האדם". מקל וחומר יפים דבריו של השופט שמגר גם ביחס למזונות ילדים.".   

יום רביעי, 24 ביולי 2013

משרד עורכי דין אלון שוחט: משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לחייבים בהוצאה...

משרד עורכי דין אלון שוחט: משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לחייבים בהוצאה...: משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לחייבים בהוצאה לפועל : צמצום השימוש במאסר כלפי חייבים בהוצאה לפועל – הארכת תוקף הוראת השעה ביום 13 במ...

מידע חשוב בנושא מזונות

ביום 8.7.13 התקבל בכנסת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 42 והוראת השעה), התשע"ג-2013, (להלן: "תיקון לחוק ההוצאה לפועל"), שעניינו הקמת "מסלול מזונות" אשר יופעל על ידי מערכת ההוצאה לפועל, וכפי המפורט בחלק מדברי ההסבר להצעת החוק: " ... מתוך הכרה בחשיבותו ובייחודיותו של חוב המזונות מוצע להקים בחוק "מסלול מזונות" אשר במסגרתו תיכנס ההוצאה לפועל בנעלי הזוכה ותפעל בעבורו לביצוע פסקי דין מזונות. המסלול יופעל על ידי מערכת ההוצאה לפועל תוך מעורבות מינימלית הכרחית של הזוכה; לאחר פתיחת התיק במסלול מזונות, הזוכה לא יידרש לבצע פעולות נוספות לגביית החוב ומערכת ההוצאה לפועל היא שתנקוט הליכים במקומו ותפעל לגביית החוב מהחייב."

החוק קובע את המועדים מהם התיקון לחוק ההוצאה לפועל יחול, לאמור:

"תחולה והוראות מעבר   20יב. (א) הוראות פרק זה יחולו מיום א' באדר א' התשע"ד (1 בפברואר 2014) עד יום ו' בשבט התש"פ (1 בפברואר 2020) (בסעיף זה – תקופת התחולה), על בקשות לביצוע פסק דין למזונות שיוגשו בתקופת התחולה.

(ב) מיום ג' בסיוון התשע"ד (1 ביוני 2014) ועד תום תקופת התחולה, יחולו הוראות פרק זה גם על בקשות לביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לזוכה כאמור הודעה על האפשרות להעביר את התיק למסלול מזונות וכן מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול הרגיל; היה הזוכה מיוצג, תימסר הודעה בעניין גם לבא כוחו.

(ג) מיום ו' באלול התשע"ד (1 בספטמבר 2014) ועד תום תקופת התחולה, יחולו הוראות פרק זה גם על בקשות לביצוע פסק דין למזונות של המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה, והן יועברו למסלול מזונות.".
 

·         ניתן להפנות שאלות בבלוג בנושא זה, ויהיו פרסומים נוספים לגביו.

יום שלישי, 2 ביולי 2013

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לחייבים בהוצאה לפועל

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לחייבים בהוצאה לפועל: צמצום השימוש במאסר כלפי חייבים בהוצאה לפועל – הארכת תוקף הוראת השעה ביום 13 במאי 2013 התקבל בכנסת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29)...

מידע חשוב לחייבים בהוצאה לפועל


צמצום השימוש במאסר כלפי חייבים בהוצאה לפועל – הארכת תוקף הוראת השעה

ביום 13 במאי 2013 התקבל בכנסת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013, המאריך את צמצום השימוש במאסר כלפי חייבים בהוצאה לפועל בשנה נוספת, וכפי שנכתב בדברי הסבר להצעת החוק: "סעיף 1 במסגרת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח התשס"ט, עמ' 42), בוצעו תיקונים שונים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, במטרה להגביר את יעילות מערכת ההוצאה לפועל ולשפר את נתוני הגבייה. כך, בין השאר, נקבעו בתיקון האמור אמצעים לקבלת מידע על נכסי החייב שמהם ניתן לגבות את החוב. כמו כן ניתנה אפשרות להטיל מגבלות שונות על חייבים, שפגיעתן קטנה מזו של מאסר. במקביל צומצמה אפשרות השימוש במאסר. בין השאר נקבע בהוראת שעה כי בתום שנתיים מיום כניסת התיקון האמור לתוקף תבוטל חלופת המאסר לחלוטין למשך שנתיים נוספות. זאת כדי לבחון אם כלי האכיפה החדשים מקנים מענה הולם לגבייה, המאפשר לבטל לגמרי את השימוש במאסר ככלי לגבייה אזרחית. כדי לבחון את השפעת התיקון על הגבייה נקבעה חובת דיווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מדי שישה חודשים. בהתאם להוראת השעה האמורה, במהלך השנתיים האחרונות מיום יב' באייר התשע"א (16 במאי 2011) ואילך לא ניתנו צווי מאסר, למעט לגבי חייבים במזונות. הוראת שעה זו עומדת לפקוע ביום ז' בסיוון התשע"ג (16 במאי 2013). לפיכך מוצע להאריך את תקופת תוקפה של הוראת השעה בשנים עשר חודשים נוספים, כדי לבחון את השפעת ביטול חלופת המאסר על שיעורי הגבייה ולגבש בהתאם את המתווה הקבוע."

התיקון לחוק עבר כאמור, ונקבע בו: "תיקון סעיף 57   1. בחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 57), התשס"ט-2008, בסעיף 57 –

(1)   בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "ולמשך 24 חודשים" יבוא "ולמשך 36 חודשים";

(2)   בסעיף קטן (ג), במקום "ארבע שנים" יבוא "חמש שנים".".