עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לנוער עובד – חוק עבודת הנוער (תיקון מס' ...

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לנוער עובד – חוק עבודת הנוער (תיקון מס' ...: בדברי הסבר להצעת חוק עבודת הנוער, (תיקון מס' 15) (צו למניעת עבירה), התשע"ב-2012, נכתב כי: "חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 (להלן – חוק עבודת...

מידע חשוב לנוער עובד – חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 15), התשע"ב-2012

בדברי הסבר להצעת חוק עבודת הנוער, (תיקון מס' 15) (צו למניעת עבירה), התשע"ב-2012, נכתב כי: "חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 (להלן – חוק עבודת הנוער), מסדיר את התנאים להעסקה של מי שטרם מלאו לו 18 שנים, וקובע עבירות פליליות בשל פעולות מסוימות הנעשות בניגוד להוראות החוק. חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, שייכנס לתוקף בקרוב, קובע בין היתר כי ניתן להטיל עיצום כספי בשל הפרות של חוק עבודת הנוער.

בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע להוסיף על כלי האכיפה כאמור אפשרות למתן צו שיפוטי למניעת עבירה, בין כצו מניעה ובין כצו עשה, אשר הפעלתו אינה תלויה בהכרח בנקיטת הליכים פליליים או בהטלת עיצום כספי. תנאי למתן הצו הוא כי יש למפקח עבודה יסוד סביר להניח שנעברה עבירה או שעומדת להתבצע עבירה על חוק עבודת הנוער, אף בטרם הוגש כתב אישום.

נוסף על כך, אם בית הדין לעבודה ייווכח כי בעבירה או בנסיבות העניין יש משום סיכון שלומו או בריאותו של נער, הוא יהיה רשאי להורות על מתן ערובה להבטחת קיומו של הצו.

מוצע לקבוע כי בקשה למתן הצו יכול שתוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגיו או בידי מפקח עבודה בכיר שמונה לכך, וגם על ידי תובע פלילי, אם הוגש כתב אישום. הצו יכול שיינתן כצו זמני במעמד צד אחד, ובלבד שדיון במעמד הצדדים יתקיים בתוך שבעה ימים מאותו מועד.

מוצע לקבוע שעצם הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור לא יתלה את תוקפו של הצו.

השפעה על זכויות הילד

יש בהרחבת אפשרויות האכיפה למניעת עבירות על חוק עבודת הנוער כמוצע כדי לתרום להגנה על שלומם של ילדים."

להלן נוסח התיקון שנתקבל ביום 3.7.2012, ופורסם ביום 5.7.2012, קרי, חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 15), התשע"ב-2012, כלהלן:

"1. בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, אחרי סעיף 29 יבוא: "צו למניעת פעולה מפירה 29א. (א) (1) היה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו, או למפקח עבודה בכיר ששר התעשייה המסחר והתעסוקה הסמיך לעניין זה, יסוד סביר להניח שאדם מבצע או עומד לבצע, במעשה או במחדל, פעולה מפירה, רשאי הוא להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה למתן צו המורה לאותו אדם להימנע מהפעולה המפירה או לעשות מעשה למניעתה (בסעיף זה – צו למניעת פעולה מפירה).

(2) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי תובע כהגדרתו בסעיף 12 לחוק הסדר הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, להגיש בקשה למתן צו למניעת פעולה מפירה.

(3) בסעיף זה, "פעולה מפירה" – פעולה בניגוד להוראות לפי סעיפים 2, 2א, 4, 5, 6, 7, 11, 12, 14, 18(ב), 20, 21, 22, 22א, 23, 24, 27ה, 28, 28א, 31, 32, 33ד.

(ב) (1) בית הדין האזורי לעבודה רשאי לתת צו למניעת פעולה מפירה במעמד צד אחד.

(2) ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו, ורשאי בית הדין האזורי לעבודה להאריך את תוקפו של הצו למניעת פעולה מפירה, לבטלו או לשנותו, אף אם מי שלגביו ניתן הצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון.

(ג) נוכח בית הדין האזורי לעבודה כי יש בפעולה המפירה או בנסיבות העניין משום סיכון לשלומו או בריאותו של נער, רשאי הוא להורות בצו למניעת פעולה מפירה על מתן ערובה לקיום הצו, בסכום ולתקופה שיקבע."

תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה – מס' 2

2. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בתוספת השנייה, בחלק א', אחרי פרט (15) יבוא:

"15(א) מתן הפסקה לנער לשם שימוש בחדר שירותים לפי סעיף 22א לחוק עבודת הנוער;"."

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לנושים / זוכים בהוצאה לפועל – חוק ההוצאה...

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לנושים / זוכים בהוצאה לפועל – חוק ההוצאה...: בדברי הסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 39) הוצאה לפועל במסלול מקוצר), התשע"ב-2012, שנתגבש לימים לחלק מהחוק האמור, נכתב כי: " ... סע...

מידע חשוב לנושים / זוכים בהוצאה לפועל – חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 41), התשע"ב-2012 - המשך

בדברי הסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 39) הוצאה לפועל במסלול מקוצר), התשע"ב-2012, שנתגבש לימים לחלק מהחוק האמור, נכתב כי: " ... סעיפים 1 ו – 2  מוצע לבטל את סעיף 20א לחוק שקבע כי הוראות פרק מסלול הגבייה המקוצר יהיו הוראת שעה לפרק זמן מוגבל. כמו כן מוצע למחוק מהכותרת של אותו פרק את המילים "הוראת שעה"; וזה נוסח סעיף 20א לחוק ההוצאה לפועל שמוצע לבטלו: "תחולה     20א. הוראות פרק זה יחולו על בקשות לביצוע חיוב במסלול מקוצר שהוגשו מיום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום כ"ט באלול התשע"ב (16 בספטמבר 2012)."

סעיף 3  סעיף 20ב לחוק ההוצאה לפועל בנוסחו כיום, קובע כי לא יהיה ניתן להמשיך ולגבות חוב במסלול הגבייה המקוצר, אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3 לחוק ההוצאה לפועל. מוצע להוסיף כי לא יהיה ניתן לפתוח תיק במסלול הגבייה המקוצר אם היקף החובות בתיקי הוצאה לפועל של החייב שנגדו רוצים לפתוח תיק במסלול הגבייה המקוצר עולה על 100,000 ₪.

סעיף 20ב(ג) לחוק ההוצאה לפועל קובע אילו תיקים יוצאו ממסלול הגבייה המקוצר. מוצע כי תיק הוצאה לפועל שהוגשה בו טענת פרעתי לא יוצא ממסלול הגבייה המקוצר, ואם תידחה הבקשה בטענת פרעתי, ישובו ויחודשו ההליכים במסגרת מסלול הגבייה המקוצר.

עוד מוצע, כי תיקים שבהם הוגשה התנגדות לביצוע שטר והתנגדות לביצוע תובענה, יוצאו ממסלול הגבייה המקוצר מאחר שהדיון בהתנגדות מועבר לבית המשפט.

סעיף 4  סעיף 20ו לחוק ההוצאה לפועל קובע כי ביצוע חיוב במסלול הגבייה המקוצר יסתיים לאחר שיחלפו שמונה חודשים מיום פתיחת התיק. הליכי הגבייה בהוצאה לפועל מתחילים רק לאחר מסירת אזהרה לחייב. פרק הזמן המינימלי הנדרש לשם המצאת אזהרה לחייב עומד על כחודש וחצי ופרק הזמן הממוצע להמצאת אזהרה עומד על כחודשיים. המצב הקיים, שלפיו יש למנות את שמונת החודשים לביצוע ההליכים מיום פתיחת התיק, מאפשר הליכי ביצוע במסלול הגבייה המקוצר במשך כשישה חודשים בלבד. לפיכך, מוצע לקבוע כי מניין שמונת החודשים האמור יחל ממועד מסירת האזהרה ולא ממועד פתיחת התיק.".  

להלן חלק נוסח התיקון הרלוונטי של לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 41), התשע"ב-2012, כפי שהתקבל ביום 25.7.12 ופורסם ביום 2.8.12, לאמור:

"1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 20א, במקום "כ"ט באלול התשע"ב (16 בספטמבר 2012)" יבוא "י"ב באלול התשע"ו (15 בספטמבר 2016)".

2. בסעיף 20ב לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "או אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים";

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "טען טענת פרעתי לפי סעיף 19" יבוא "הגיש התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד)";

"(ד) (1) הגיש החייב בקשה שבא טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה.

(2) ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע בסעיף 20ו(א)(1)."

3. בסעיף 20ו(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "פתיחת התיק" יבוא "המצאת האזהרה לחייב".

4. בסעיף 20ח(ב) לחוק העיקרי, בסיפה יבוא "לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה".

...

6. תחילתו של חוק זה ביום כ"ט באלול התשע"ב (16 בספטמבר 2012), והוא יחול על בקשות לביצוע חיוב במסלול מקוצר שהוגשו מיום תחילתו ואילך.".

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לנושים / זוכים בהוצאה לפועל – חוק ההוצאה...

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לנושים / זוכים בהוצאה לפועל – חוק ההוצאה...: בדברי הסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 39) הוצאה לפועל במסלול מקוצר), התשע"ב-2012, שנתגבש לימים לחלק מהחוק האמור, נכתב כי: "כללי – ...

מידע חשוב לנושים / זוכים בהוצאה לפועל – חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 41), התשע"ב-2012

בדברי הסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 39) הוצאה לפועל במסלול מקוצר), התשע"ב-2012, שנתגבש לימים לחלק מהחוק האמור, נכתב כי: "כללי – בפרק ט' להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006 (הצעות חוק – הממשלה, התשס"ז, עמ' 90), הוצע תיקון לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל). על בסיס הצעת החוק האמורה נחקק חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ספר חוקים התשס"ט, עמ' 42) (להלן – תיקון מס' 29). בהצעת החוק האמורה הוצע להוסיף לחוק ההוצאה לפועל פרק שעניינו הוצאה לפועל במסלול מקוצר. כמו כן הוצע להקים מנגנון לגביית חובות עד לסכום של 30,000 שקלים חדשים, שיופעל על ידי מערכת ההוצאה לפועל על פי בקשת הזוכה, ושיהיה יעיל ומהיר יותר ממנגנון הגבייה הקיים (להלן – מסלול הגבייה המקוצר).

מסלול הגבייה המקוצר מאופיין במעורבות מינימלית של הזוכה, לאחר הגשת הבקשה הזוכה אינו נדרש לבצע פעולות נוספות, ומערכת ההוצאה לפועל היא הפועלת לגביית החוב. ההליכים שניתן לנקוט במסלול זה מוגבלים לעיקול רכב ולעיקול כספים או זכויות לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי. הליכים אלה הם הליכים פשוטים ליישום על ידי ההוצאה לפועל, והניסיון מלמד שהם גם היעילים ביותר. בהצעת החוק האמורה הוצע כי התיק יופעל במסלול הגבייה המקוצר במשך עשרה חודשים ולאחריהם, אם לא צלחו הליכי הגבייה, יועבר התיק למסלול הרגיל.

בישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (להלן – ועדת חוקה), מיום כ"ח באדר התשס"ז (18 במרס 2007), סוכם כי מסלול הגבייה המקוצר ייקבע כהוראת שעה לשנתיים, כדי לבחון את יעילות המסלול. כמן כן נקבעה חובת דיווח לוועדת חוקה בסעיף 20ט לחוק ההוצאה לפועל. בהוראת השעה שנחקקה בסופו של דבר, שונתה הצעת החוק שהציעה הממשלה ונקבע כי במסלול הגבייה המקוצר יהיה ניתן לגבות חובות עד 10,000 שקלים חדשים לתקופה של שמונה חודשים.

ביום י"א באב התשע"א (11 באוגוסט 2011) פורסם חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 34), התשע"א-2011 (ספר חוקים התשע"א, עמ' 1028), שהאריך את תוקפה של הוראת השעה בעניין המסלול המקוצר עד יום כ"ט באלול התשע"ב (16 בספטמבר 2012).

הדיווחים שהוגשו לוועדת חוקה על פי החוק, מצביעים על כך שמסלול הגבייה המקוצר עמד בהצלחה ביעדים שנקבעו לו. בהשוואת אחוזי סגירת התיקים והגבייה בתיקים שנוהלו במסגרת מסלול הגבייה המקוצר עם התיקים הרגילים, העלתה כי שיעור סגירת התיקים והגבייה במסלול הגבייה המקוצר עולה על השיעור האמור לגבי תיקים שאינם מתנהלים במסלול גבייה מקוצר. נוכח נתונים אלה מוצע כי מסלול הגבייה המקוצר יהפוך מהוראת השעה להוראה קבועה.". 

     ·  נוסח התיקון לחוק יפורסם בפרסומים הבאים, עם חלקים נוספים רלוונטיים מהצעות החוק.

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב למשתמשים בכרטיס אשראי – חוק הגנת הצרכן (...

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב למשתמשים בכרטיס אשראי – חוק הגנת הצרכן (...: בדברי הסבר להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37) (החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת), התשע"ב-2012 נכתב כי: "בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצ...