עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב בנוגע לחוק הגנת הצרכן - זיכוי בשל ביטול ...

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב בנוגע לחוק הגנת הצרכן - זיכוי בשל ביטול ...: בדברי הסבר לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 32), התשע"ב-2012, שהתקבל בכנסת ביום 21.03.2012, נכתב: "צרכן המבטל עסקה לרכישת טובין או שירותים אינו ז...

מידע חשוב בנוגע לחוק הגנת הצרכן - זיכוי בשל ביטול עסקה

בדברי הסבר לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 32), התשע"ב-2012, שהתקבל בכנסת ביום 21.03.2012, נכתב: "צרכן המבטל עסקה לרכישת טובין או שירותים אינו זכאי בכל המקרים להחזר כספי לפי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010 (להלן - התקנות), בין משום שהתקנות אינן חלות על הטובין או השירותים שרכש ובין משום שביטול העסקה נעשה לאחר המועד המזכה בהחזר כספי בהתאם לתקנות. עם זאת, במקרים רבים של ביטול עסקה הצרכן מקבל שובר זיכוי, בין היתר בשל הוראות סעיף 4ג לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, שעניינו חובת גילוי מדיניות החזרת טובין. לעתים, גם אם הצרכן זכאי להחזר כספי לפי התקנות, הוא מעדיף לקבל שובר זיכוי, שכן בעת החזר כספי העוסק רשאי לגבות ממנו דמי ביטול.
אולם במקרים רבים נמנע מצרכנים להשתמש בשוברי זיכוי שקיבלו, מסיבות שאינן קשורות בהם. למשל, יש בתי עסק המגבילים את תקופת תוקפו של שובר הזיכוי בלי לציין זאת בפני הצרכן או על גבי שובר הזיכוי, ותוקף הזיכוי פג טרם מימש אותו הצרכן וקיבל תמורה בעד הכסף ששולם.
בהצעת חוק זו מוצע להסדיר נושא זה ולקבוע הוראות אלה: שובר זיכוי יודפס באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו, בהתאם לתקנות שיתקין שר התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן - השר); הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה; שובר הזיכוי יהיה תקף שנתיים לפחות, מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת חשבונית הרכישה; לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת, אלא אם כן יקבע השר אחרת בתקנות.
עוד מוצע לחייב עוסק לציין על גבי שובר הזיכוי, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, את תקופת תוקפו ואת העובדה שניתן להשתמש בו ללא הגבלות, או בהגבלות מסוימות, אם השר יקבע כאלה בתקנות.
כדי למנוע מתן שובר זיכוי נוסף כעודף במקרים שבהם הצרכן מממש את שובר הזיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך משווי השובר שברשותו, מוצע לקבוע שהעוסק יחויב לתת עודף במזומן, ובלבד שסכום העודף לא יעלה על חמישה אחוזים משווי הזיכוי, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם.
לבסוף, מוצע לאפשר לעוסק להציע לצרכן לקבל שובר זיכוי גם אם הצרכן זכאי להחזר כספי לפי התקנות, ובלבד שהסכום שיצוין בשובר הזיכוי יהיה מלוא הסכום ששולם עבור הטובין או השירותים שנרכשו וששובר הזיכוי יימסר עם ביטול העסקה.
מוצע להחיל את כל ההוראות בתיקון המוצע לעניין שובר זיכוי גם על שובר מתנה."
 להלן נוסח התיקון לחוק שהתקבל לבסוף בכנסת ביום 21.03.2012, כאמור: 
""1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, אחרי סעיף 14ו יבוא: 
14ז. (א) ביטל צרכן הסכם לרכישת טובין או שירותים ולא היה זכאי להחזר כספי לפי הוראות כל דין, והעוסק נתן לו שובר זיכוי בשל הביטול (בסעיף זה - שובר זיכוי), יחולו הוראות אלה:
(1) שובר הזיכוי יודפס או ייכתב באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה;
(2) הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה;
(3) שובר הזיכוי יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו;
(4) מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת החשבונית שניתנה לצרכן בעת ביצוע העסקה;
(5) לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סייגים להוראה זו.
(ב) תקופת תוקף שובר הזיכוי וציון האפשרות להשתמש בו בלא תנאים מגבילים, או בסייגים שקבע השר לפי סעיף קטן (א)(5), יופיעו על גבי השובר, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, בהתאם להוראות לפי סעיף 4א, לעניין תנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן.
(ג) מימש צרכן שובר זיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך מהסכום הנקוב בשובר, וההפרש לא עלה על 5% מהסכום הנקוב בשובר או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם, יהיה הצרכן זכאי לקבל את העודף במזומן.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שובר מתנה."
 2. תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו."

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב בנוגע לערך השוויון ואיסור הפליה

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב בנוגע לערך השוויון ואיסור הפליה: חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20), התשע"ב-2012 שעניינו הרחבת איסור ההפליה, מוסיף לחוק זה עילות להפליה אסורה ומחיל את הסנקציות בחוק גם בגין ה...

מידע חשוב בנוגע לערך השוויון ואיסור הפליה

חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20), התשע"ב-2012 שעניינו הרחבת איסור ההפליה, מוסיף לחוק זה עילות להפליה אסורה ומחיל את הסנקציות בחוק גם בגין הפרתן, או כאמור בדברי הסבר להצעת החוק: "סעיף 42 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן - החוק), אוסר על לשכת תעסוקה להפלות אדם לרעה בעילות שונות ועל מי שזקוק לעובד לסרב לקבל אדם לעבודה בשל עילות אלה. 
הצעת החוק המתפרסמת בזה מטרתה להוסיף על עילות ההפליה האסורה עילות נוספות בדומה לאלה הקבועות בסעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן - חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה), שהן: נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותו של אדם הורה, שירות במילואים, לרבות תדירותו או משכו, קריאה לשירות מילואים או שירות צפוי בשירות מילואים.
יצוין כי על פעולת לשכת שירות התעסוקה בניגוד להוראות סעיף 42 לחוק ניתן להגיש עררים, כקבוע בסעיף 43 לחוק, ואילו סירוב לקבל עובד לעבודה בשל העילות האמורות הוא עבירה פלילית לפי סעיף 77 לחוק. סעיף 64א לחוק מחיל את איסור ההפליה גם על לשכה פרטית לפי הפרק הרביעי לחוק."
להלן נוסח התיקון כפי שהתקבל בכנסת ביום 16.1.2012: 
"1. בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, בסעיף 42 - 
(1) בסעיף קטן (א), במקום "בשל גילו, מינו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו או מפלגתו" יבוא "מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו, מפלגתו או שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו,";
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) לעניין סעיף זה רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין.""

עורך דין אלון שוחט: עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב בדיני משפחה - חוק בת...

עורך דין אלון שוחט: עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב בדיני משפחה - חוק בת...: עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב בדיני משפחה - חוק בתי דין רבניים (קיום פ... : בדברי הסבר להצעת החוק האמור, שהתקבל בכנסת ביום 19.03.12, נכתב: "...

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב בדיני משפחה - חוק בתי דין רבניים (קיום פ...

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב בדיני משפחה - חוק בתי דין רבניים (קיום פ...: בדברי הסבר להצעת החוק האמור, שהתקבל בכנסת ביום 19.03.12, נכתב: "חוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק...

מידע חשוב בדיני משפחה - חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 7), התשע"ב-2012

בדברי הסבר להצעת החוק האמור, שהתקבל בכנסת ביום 19.03.12, נכתב: "חוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), קובע כי לאחר מתן פסק דין לגירושין יקיים בית הדין הרבני (להלן - בית הדין) דיון בעניין צו הגבלה נגד סרבן גט או סרבנית גט. סמכות זו נועדה ליתן בידי בית הדין כלים יעילים לאכיפת פסקי הדין המורים על גירושין.

צווי הגבלה יכולים לקבוע הגבלות על זכויות המנויות בחוק, כגון יציאה מן הארץ, עיסוק במשרה על פי דין, החזקת חשבון בנק והגבלתה של חירות בדרך של מאסר כפייה.

בדוחות מבקר המדינה לשנת 2003 (דוח מס' 54ב, מיום 5 במאי 2004) ולשנת 2007 (דוח מס' 58ב, מיום 20 במאי 2008), צוין כי מזכירויות בתי הדין הרבניים אינן עורכות מעקב כדי לוודא שפסקי הדין של גירושין מקוימים, וכי חסר מנגנון שיאפשר לבתי הדין ליזום מתן צווים לקיום פסקי דין כאמור, אף שנתונה להם סמכות לכך בחוק. כמו כן, מבקר המדינה העיר כי לאחר שבית הדין נתן פסק דין, על מזכירות בית הדין לקבוע מועד סידור גט סמוך עד כמה שניתן למועד פסק הדין, וכי אין לדחות את קביעת המועד לסידור גט ללא תאריך. עוד המליץ מבקר המדינה כי אם אף לא אחד מהצדדים פונה אל בית הדין בבקשה להמשך טיפול, על המזכירות לעקוב ולהביא את העניין בפני בית הדין למתן החלטה בהתאם (דוח מבקר המדינה לשנת 2007, עמ' 969).

לפיכך, מוצע לקבוע כי במועד מתן פסק דין של גירושין יורה בית הדין על קביעת מועד לסידור גט ויידע את הצדדים בדבר קיום דיון במתן צו הגבלה אם פסק הדין לא יקוים (סעיף 1(1)). עוד מוצע להדגיש כי אם חלפו שלושים ימים מיום מתן פסק דין והגט לא סודר בגלל סרבנות אחד הצדדים, ידון בית הדין במתן צו הגבלה, לרבות מתן צו הגבלה נוסף או אחר, הקובע הגבלה חמורה יותר כלפי מי שנגדו יכול להינתן הצו (סעיף 1(2)).

כמו כן, כיום קובע סעיף 4(א) כי "עם תום שלושים ימים מיום מתן פסק הדין, ידון בית הדין הרבני במתן צו הגבלה ...". ואולם, דיון זה אינו מתבצע כיום דרך קבע, בין היתר בשל העדר מנגנון במערך בתי הדין המאפשר מעקב אחר קיום פסקי הדין של גירושין ואחר יישום צווי ההגבלה ואכיפתם. מוצע להוסיף את סעיף 4א לחוק ולקבוע בו חובה להקים מערכת מעקב ופיקוח לעניין זה (סעיף 2)."

נוכח האמור ובכלל, נקבע בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 7), התשע"ב-2012: "1. בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3א, במקום "2(7)" יבוא "2(א)(7)".

2. בסעיף 4 לחוק העיקרי –

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "סידור גט ודיון בצו הגבלה";

(2) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

     "(א) (1) ניתן פסק דין כאמור בסעיף 1, למעט פסק דין כאמור בפסקה (2), יקבע בית הדין הרבני מועד לסידור גט לא יאוחר מ-45 ימים מיום מתן פסק הדין; לא סודר הגט, יקיים בית הדין, בתוך 45 ימים מאותו מועד, דיון שבו ידון במתן צו הגבלה.

(2) נתן בית הדין הרבני פסק דין המאשר הסכם גירושין בין הצדדים ונותן לו תוקף של פסק דין, יקבע מועד לסידור גט לא יאוחר מ-45 ימים מיום מתן פסק הדין.

(3) בית הדין הרבני יידע את הצדדים בדבר סמכותו ליתן צו הגבלה אם פסק הדין לא יקוים.

(א1) לא יינתן צו הגבלה אלא לאחר שניתנה לכל בעל דין הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא התייצב צד לדיון אף שזומן כדין,  יכול שהצו יינתן בהעדרו.

(א2) החלטת בית הדין הרבני בעניין מתן צו הגבלה תינתן לא יאוחר מ-21 ימים ממועד הדיון; צו הגבלה ייכנס לתוקף במועד נתינתו.";

(3) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "ואולם בית הדין לא ידחה את מועד כניסתו לתוקף של צו הגבלה שנתן, אלא אם כן ראה שהדבר נדרש בשל נסיבותיו המיוחדות של העניין.";

(4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1) (1) ניתן צו הגבלה, יקבע בית הדין הרבני, בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו, מועד לדיון מעקב שבו יבחן את הצורך בשינוי הצו או בהחמרתו כדי להביא לקיום פסק הדין, אם לא קוים עד אותו מועד.

(2) לא ניתן צו הגבלה, ולא הוגש על כך ערעור כאמור בסעיף 4א(ב), יקבע בית הדים הרבני, בתוך 45 ימים ממועד החלטתו, מועד לדיון מעקב שבו יבחן שוב את הצורך בהטלת צו הגבלה כדי להביא לקיום פסק הדין, אם לא קוים עד אותו מועד.

(3) בית הדין יוסיף ויקבע דיוני מעקב במועדים כאמור בסעיף קטן זה עד לקיום פסק הדין; דיון מעקב לפי סעיף קטן זה יכול שיתקיים לפני דיין אחד; סבר הדיין כי בנסיבות העניין מוצדק להטיל או לשנות צו הגבלה, יעביר את העניין לדיון בהרכב שיתקיים בתוך 15 ימים.";

(5) סעיף קטן (ד) – בטל. ..."