בדברי הסבר להצעת החוק האמור, שהתקבל בכנסת
ביום 19.03.12, נכתב: "חוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995
(להלן - החוק), קובע כי לאחר מתן פסק דין לגירושין יקיים בית הדין הרבני (להלן - בית
הדין) דיון בעניין צו הגבלה נגד סרבן גט או סרבנית גט. סמכות זו נועדה ליתן בידי בית
הדין כלים יעילים לאכיפת פסקי הדין המורים על גירושין.
צווי הגבלה יכולים לקבוע הגבלות על זכויות
המנויות בחוק, כגון יציאה מן הארץ, עיסוק במשרה על פי דין, החזקת חשבון בנק והגבלתה
של חירות בדרך של מאסר כפייה.
בדוחות מבקר המדינה לשנת 2003 (דוח מס'
54ב, מיום 5 במאי 2004) ולשנת 2007 (דוח מס' 58ב, מיום 20 במאי 2008), צוין כי מזכירויות
בתי הדין הרבניים אינן עורכות מעקב כדי לוודא שפסקי הדין של גירושין מקוימים, וכי חסר
מנגנון שיאפשר לבתי הדין ליזום מתן צווים לקיום פסקי דין כאמור, אף שנתונה להם סמכות
לכך בחוק. כמו כן, מבקר המדינה העיר כי לאחר שבית הדין נתן פסק דין, על מזכירות בית
הדין לקבוע מועד סידור גט סמוך עד כמה שניתן למועד פסק הדין, וכי אין לדחות את קביעת
המועד לסידור גט ללא תאריך. עוד המליץ מבקר המדינה כי אם אף לא אחד מהצדדים פונה אל
בית הדין בבקשה להמשך טיפול, על המזכירות לעקוב ולהביא את העניין בפני בית הדין למתן
החלטה בהתאם (דוח מבקר המדינה לשנת 2007, עמ' 969).
לפיכך, מוצע לקבוע כי במועד מתן פסק דין של גירושין יורה בית הדין על
קביעת מועד לסידור גט ויידע את הצדדים בדבר קיום דיון במתן צו הגבלה אם פסק הדין
לא יקוים (סעיף 1(1)). עוד מוצע להדגיש כי אם חלפו שלושים ימים מיום מתן פסק דין
והגט לא סודר בגלל סרבנות אחד הצדדים, ידון בית הדין במתן צו הגבלה, לרבות מתן צו
הגבלה נוסף או אחר, הקובע הגבלה חמורה יותר כלפי מי שנגדו יכול להינתן הצו (סעיף
1(2)).
כמו כן, כיום קובע סעיף 4(א) כי "עם תום שלושים ימים מיום מתן
פסק הדין, ידון בית הדין הרבני במתן צו הגבלה ...". ואולם, דיון זה אינו
מתבצע כיום דרך קבע, בין היתר בשל העדר מנגנון במערך בתי הדין המאפשר מעקב אחר
קיום פסקי הדין של גירושין ואחר יישום צווי ההגבלה ואכיפתם. מוצע להוסיף את סעיף
4א לחוק ולקבוע בו חובה להקים מערכת מעקב ופיקוח לעניין זה (סעיף 2)."
נוכח האמור ובכלל, נקבע בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של
גירושין) (תיקון מס' 7), התשע"ב-2012: "1. בחוק בתי דין רבניים (קיום
פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3א, במקום
"2(7)" יבוא "2(א)(7)".
2. בסעיף 4 לחוק העיקרי –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "סידור גט ודיון בצו הגבלה";
(2) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) (1) ניתן פסק
דין כאמור בסעיף 1, למעט פסק דין כאמור בפסקה (2), יקבע בית הדין הרבני מועד
לסידור גט לא יאוחר מ-45 ימים מיום מתן פסק הדין; לא סודר הגט, יקיים בית הדין,
בתוך 45 ימים מאותו מועד, דיון שבו ידון במתן צו הגבלה.
(2) נתן בית הדין הרבני פסק דין המאשר הסכם גירושין בין הצדדים ונותן
לו תוקף של פסק דין, יקבע מועד לסידור גט לא יאוחר מ-45 ימים מיום מתן פסק הדין.
(3) בית הדין הרבני יידע את הצדדים בדבר סמכותו ליתן צו הגבלה אם פסק
הדין לא יקוים.
(א1) לא יינתן צו הגבלה אלא לאחר שניתנה לכל בעל דין הזדמנות להשמיע
את טענותיו; לא התייצב צד לדיון אף שזומן כדין, יכול שהצו יינתן בהעדרו.
(א2) החלטת בית הדין הרבני בעניין מתן צו הגבלה תינתן לא יאוחר מ-21
ימים ממועד הדיון; צו הגבלה ייכנס לתוקף במועד נתינתו.";
(3) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "ואולם בית הדין לא ידחה את מועד
כניסתו לתוקף של צו הגבלה שנתן, אלא אם כן ראה שהדבר נדרש בשל נסיבותיו המיוחדות
של העניין.";
(4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1) (1) ניתן צו הגבלה, יקבע בית הדין הרבני, בתוך 90 ימים
ממועד מתן הצו, מועד לדיון מעקב שבו יבחן את הצורך בשינוי הצו או בהחמרתו כדי
להביא לקיום פסק הדין, אם לא קוים עד אותו מועד.
(2) לא ניתן צו הגבלה, ולא הוגש על כך ערעור כאמור בסעיף 4א(ב), יקבע
בית הדים הרבני, בתוך 45 ימים ממועד החלטתו, מועד לדיון מעקב שבו יבחן שוב את
הצורך בהטלת צו הגבלה כדי להביא לקיום פסק הדין, אם לא קוים עד אותו מועד.
(3) בית הדין יוסיף ויקבע דיוני מעקב במועדים כאמור בסעיף קטן זה עד
לקיום פסק הדין; דיון מעקב לפי סעיף קטן זה יכול שיתקיים לפני דיין אחד; סבר הדיין
כי בנסיבות העניין מוצדק להטיל או לשנות צו הגבלה, יעביר את העניין לדיון בהרכב
שיתקיים בתוך 15 ימים.";
(5) סעיף קטן (ד) – בטל. ..."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה