בדברי הסבר לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 32), התשע"ב-2012, שהתקבל בכנסת ביום 21.03.2012, נכתב: "צרכן המבטל עסקה לרכישת טובין או שירותים אינו זכאי בכל המקרים להחזר כספי לפי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010 (להלן - התקנות), בין משום שהתקנות אינן חלות על הטובין או השירותים שרכש ובין משום שביטול העסקה נעשה לאחר המועד המזכה בהחזר כספי בהתאם לתקנות. עם זאת, במקרים רבים של ביטול עסקה הצרכן מקבל שובר זיכוי, בין היתר בשל הוראות סעיף 4ג לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, שעניינו חובת גילוי מדיניות החזרת טובין. לעתים, גם אם הצרכן זכאי להחזר כספי לפי התקנות, הוא מעדיף לקבל שובר זיכוי, שכן בעת החזר כספי העוסק רשאי לגבות ממנו דמי ביטול.
אולם במקרים רבים נמנע מצרכנים להשתמש בשוברי זיכוי שקיבלו, מסיבות שאינן קשורות בהם. למשל, יש בתי עסק המגבילים את תקופת תוקפו של שובר הזיכוי בלי לציין זאת בפני הצרכן או על גבי שובר הזיכוי, ותוקף הזיכוי פג טרם מימש אותו הצרכן וקיבל תמורה בעד הכסף ששולם.
בהצעת חוק זו מוצע להסדיר נושא זה ולקבוע הוראות אלה: שובר זיכוי יודפס באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו, בהתאם לתקנות שיתקין שר התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן - השר); הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה; שובר הזיכוי יהיה תקף שנתיים לפחות, מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת חשבונית הרכישה; לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת, אלא אם כן יקבע השר אחרת בתקנות.
עוד מוצע לחייב עוסק לציין על גבי שובר הזיכוי, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, את תקופת תוקפו ואת העובדה שניתן להשתמש בו ללא הגבלות, או בהגבלות מסוימות, אם השר יקבע כאלה בתקנות.
כדי למנוע מתן שובר זיכוי נוסף כעודף במקרים שבהם הצרכן מממש את שובר הזיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך משווי השובר שברשותו, מוצע לקבוע שהעוסק יחויב לתת עודף במזומן, ובלבד שסכום העודף לא יעלה על חמישה אחוזים משווי הזיכוי, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם.
לבסוף, מוצע לאפשר לעוסק להציע לצרכן לקבל שובר זיכוי גם אם הצרכן זכאי להחזר כספי לפי התקנות, ובלבד שהסכום שיצוין בשובר הזיכוי יהיה מלוא הסכום ששולם עבור הטובין או השירותים שנרכשו וששובר הזיכוי יימסר עם ביטול העסקה.
מוצע להחיל את כל ההוראות בתיקון המוצע לעניין שובר זיכוי גם על שובר מתנה."
להלן נוסח התיקון לחוק שהתקבל לבסוף בכנסת ביום 21.03.2012, כאמור:
""1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, אחרי סעיף 14ו יבוא:
14ז. (א) ביטל צרכן הסכם לרכישת טובין או שירותים ולא היה זכאי להחזר כספי לפי הוראות כל דין, והעוסק נתן לו שובר זיכוי בשל הביטול (בסעיף זה - שובר זיכוי), יחולו הוראות אלה:
(1) שובר הזיכוי יודפס או ייכתב באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה;
(2) הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה;
(3) שובר הזיכוי יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו;
(4) מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת החשבונית שניתנה לצרכן בעת ביצוע העסקה;
(5) לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סייגים להוראה זו.
(ב) תקופת תוקף שובר הזיכוי וציון האפשרות להשתמש בו בלא תנאים מגבילים, או בסייגים שקבע השר לפי סעיף קטן (א)(5), יופיעו על גבי השובר, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, בהתאם להוראות לפי סעיף 4א, לעניין תנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן.
(ג) מימש צרכן שובר זיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך מהסכום הנקוב בשובר, וההפרש לא עלה על 5% מהסכום הנקוב בשובר או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם, יהיה הצרכן זכאי לקבל את העודף במזומן.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שובר מתנה."
2. תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו."
אולם במקרים רבים נמנע מצרכנים להשתמש בשוברי זיכוי שקיבלו, מסיבות שאינן קשורות בהם. למשל, יש בתי עסק המגבילים את תקופת תוקפו של שובר הזיכוי בלי לציין זאת בפני הצרכן או על גבי שובר הזיכוי, ותוקף הזיכוי פג טרם מימש אותו הצרכן וקיבל תמורה בעד הכסף ששולם.
בהצעת חוק זו מוצע להסדיר נושא זה ולקבוע הוראות אלה: שובר זיכוי יודפס באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו, בהתאם לתקנות שיתקין שר התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן - השר); הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה; שובר הזיכוי יהיה תקף שנתיים לפחות, מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת חשבונית הרכישה; לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת, אלא אם כן יקבע השר אחרת בתקנות.
עוד מוצע לחייב עוסק לציין על גבי שובר הזיכוי, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, את תקופת תוקפו ואת העובדה שניתן להשתמש בו ללא הגבלות, או בהגבלות מסוימות, אם השר יקבע כאלה בתקנות.
כדי למנוע מתן שובר זיכוי נוסף כעודף במקרים שבהם הצרכן מממש את שובר הזיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך משווי השובר שברשותו, מוצע לקבוע שהעוסק יחויב לתת עודף במזומן, ובלבד שסכום העודף לא יעלה על חמישה אחוזים משווי הזיכוי, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם.
לבסוף, מוצע לאפשר לעוסק להציע לצרכן לקבל שובר זיכוי גם אם הצרכן זכאי להחזר כספי לפי התקנות, ובלבד שהסכום שיצוין בשובר הזיכוי יהיה מלוא הסכום ששולם עבור הטובין או השירותים שנרכשו וששובר הזיכוי יימסר עם ביטול העסקה.
מוצע להחיל את כל ההוראות בתיקון המוצע לעניין שובר זיכוי גם על שובר מתנה."
להלן נוסח התיקון לחוק שהתקבל לבסוף בכנסת ביום 21.03.2012, כאמור:
""1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, אחרי סעיף 14ו יבוא:
14ז. (א) ביטל צרכן הסכם לרכישת טובין או שירותים ולא היה זכאי להחזר כספי לפי הוראות כל דין, והעוסק נתן לו שובר זיכוי בשל הביטול (בסעיף זה - שובר זיכוי), יחולו הוראות אלה:
(1) שובר הזיכוי יודפס או ייכתב באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה;
(2) הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה;
(3) שובר הזיכוי יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו;
(4) מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת החשבונית שניתנה לצרכן בעת ביצוע העסקה;
(5) לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סייגים להוראה זו.
(ב) תקופת תוקף שובר הזיכוי וציון האפשרות להשתמש בו בלא תנאים מגבילים, או בסייגים שקבע השר לפי סעיף קטן (א)(5), יופיעו על גבי השובר, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, בהתאם להוראות לפי סעיף 4א, לעניין תנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן.
(ג) מימש צרכן שובר זיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך מהסכום הנקוב בשובר, וההפרש לא עלה על 5% מהסכום הנקוב בשובר או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם, יהיה הצרכן זכאי לקבל את העודף במזומן.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שובר מתנה."
2. תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה