עורך דין אלון שוחט: מידע מועיל לבעלי דירות – תמ"א 38 – פרסום שמיני

עורך דין אלון שוחט: מידע מועיל לבעלי דירות – תמ"א 38 – פרסום שמיני: להלן המשך חלק מתמריצי בנייה לבעלי דירות במבנים המשתתפים בתוכנית כפי שפורסמו על ידי משרד הפנים, בתכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני ...

מידע מועיל לבעלי דירות – תמ"א 38 – פרסום שמיני

להלן המשך חלק מתמריצי בנייה לבעלי דירות במבנים המשתתפים בתוכנית כפי שפורסמו על ידי משרד הפנים, בתכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידת אדמה – תמ"א 38 נוסח משולב – הוראות  התוכנית – אשר הינה שילוב של הוראות תמ"א 38, תמ"א 38/1 א', תמ"א 38/2 ותמ"א 38/3 המאושרות. תוך שיצוין כי הנוסחה המחייב הוא כפי שאושרה תמ"א 38 על שינוייה ע"י ממשלת ישראל.

" הריסת מבנה והקמתו מחדש שינוי מס' 2, שינוי מס' 3:

14א הועדה המקומית רשאית להתיר הריסת מבנה אשר הוצא היתר לבנייתו קודם ה – 1 בינואר 1980 ונקבע על ידי מהנדס כי יש צורך בחיזוק המבנה בפני רעידות אדמה כאמור בסעיפים 8 ו – 9, והקמתו מחדש בתוספת זכויות בניה בהתאם לאמור בסעיפים 11, 12, 14 לפי העניין אם התקיימו תנאים אלה:

א      יעוד המבנה החדש ושטחי הבניה יהיו לפי התוכניות המפורטות שחלות במקום בתוספת שטחי הבניה האמורים בתכנית זו.

א1    על אף האמור בסעיף 13, חלה במקום תכנית מפורטת או תכניות מפורטות ונותרו זכויות בניה שטרם מומשו, יחולו זכויות בניה מכוח התכניות כאמור בנוסף על הזכויות מכוח סעיפים 11, 12, 14 לתמ"א לפי העניין. והכל בכפוף לשיקול דעת הועדה המקומית כאמור בסעיפים 21-22.

א2    בחנה הועדה את השלכות וההשתלבות במרחב הסמוך למבנה.

א3    המבנה החדש יכלול מרחב מוגן דירתי לכל יחידת דיור חדשה.

ב      הוראות סעיפים 11, 15 ו – 16 לעניין התרת חריגה של קווי הבניין יחולו על המבנה החדש. יובהר כי תותר בנית חניה תת-קרקעית עד לגבול המגרש בשטח כפי הנדרש על פי הוראות החוק או התקנות.

ג       הצגת פתרון חניה לשביעות רצונו של מהנדס הועדה המקומית.

ד       הגשת התוכניות והמסמכים הבאים:

(1)          תכניות לעיצוב המבנה. תכנית כאמור תוכן בהתאם להוראות הבניה הקבועות בתכנית מפורטת שחלה במקום.

(2)          תכנית פיתוח של המגרש כולל שטחי חניה, התשתיות של המבנה, גדרות (אם נדרשות), שטחי גינון, שבילים וכו'.

ה       עמידה בדרישות סעיפים 26, 27 בתכנית זו, בשינויים מתחייבים.

ו        הוראות סעיף זה לא יחולו על מבנים שמיועדים לשימור ומבנים בעלי ערך היסטורי ואדריכלי.".

·         תמריצים נוספים שנקבעו יפורטו בפרסומים הבאים.

עורך דין אלון שוחט: שנה טובה וחג שמח

עורך דין אלון שוחט: שנה טובה וחג שמח

שנה טובה וחג שמח

עורך דין אלון שוחט: מידע מועיל לבעלי דירות – פרסום שביעי

עורך דין אלון שוחט: מידע מועיל לבעלי דירות – פרסום שביעי: להלן המשך חלק מתמריצי בנייה לבעלי דירות במבנים המשתתפים בתוכנית כפי שפורסמו בתכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידת אדמה – תמ&quo...

מידע מועיל לבעלי דירות – פרסום שביעי

להלן המשך חלק מתמריצי בנייה לבעלי דירות במבנים המשתתפים בתוכנית כפי שפורסמו בתכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידת אדמה – תמ"א 38/3:

" 11.1.4 הרחבת קומות קיימות בבניין בתנאים הבאים:

א.      קווי הבניין על פי תכנית מאושרת החלה על מבנה מאפשרים את התוספת המבוקשת. אם קווי הבנין אינם מאפשרים את התוספת, תותר חריגה של קווי הבנין ובלבד שלא יקטנו מ- 2 מ' לחזית ולצד ו- 3 מ' לאחור.

אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מהאמור בסעיף 15.

ב.      בהרחבת קומות לצורך תוספת יחידות דיור חדשות בבניין (להלן: הקמת אגף נוסף) השטח הכולל של האגף הנוסף לא יעלה על השטח הכולל של עד שתי קומות טיפוסיות של המבנה הקיים אליו מוצמד האגף.

שטח האגף יכלול מרחב מוגן דירתי לכל יחידת דיור חדשה.

ג.       שטחו של אגף נוסף לפי סעיף זה בבקשה להיתר שכוללת הרחבת קומות גם לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות כאמור בפסקה 11.1.4 (ה) יחושב על בסיס הקומה המורחבת.

ד.      מספר הקומות של האגף הנוסף יהיה כמספר הקומות של המבנה אליו הוא מוצמד. אולם ניתן יהיה לחרוג מכלל זה, אם קבע מהנדס הועדה המקומית, כי השינוי במספר הקומות של האגף הנוסף דרוש משיקולים אדריכליים, תכנוניים או התאמה לסביבה.

ה.     בהרחבת קומות לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה קיים תותר תוספת של שטח של עד 25 מ"ר לדירה במפלס הקיים.

ההרחבה תותר רק אם תבוצע למלוא גובהו של האגף והיא תכלול מרחב מוגן דירתי לכל יחידת דיור שמיועדת להרחבה.

על אך האמור, היה שטח ההרחבה קטן מהשטח הנדרש לתוספת מרחבים מוגנים דירתים, תותר ההרחבה אם אישרה הרשות המוסמכת פתרון מיגון חלופי או פטור מחובת הקמת מקלט, בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.

ו.        כללה הבקשה להיתר הרחבת קומות קיימות בבניין וכל ההרחבה מיועדת לתוספת מרחבים מוגנים דירתיים, תותר חריגה מעבר לקבוע בתכנית זו ביחס לקווי בניין, אם מהנדס הועדה המקומית חיווה את דעתו כי לא קיימת לכך מניעה מטעמים תכנוניים ואדריכליים.

(הדגמה בנספח מס' 1)

11.2  סך תוספת זכויות הבניה מכוח הוראות סעיפים קטנים 11.1.1 עד 11.1.4 שניתן    

         להתיר במבנה לא תעלה על השטח המצטבר שכולל:

א.      שטח לצורך סגירה ומילוי של קומה מפולשת כאמור בסעיף קטן 11.1.1.

ב.      שטח הרחבת קומות לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה כאמור בפסקה 11.1.4 (ה).

ג.       שטח לצורך הקמת קומה חלקית על הגג כאמור בסעיף קטן 11.1.3.

ד.      שטח של עד שתי קומות באחת מאלה: תוספת קומות עליונות כאמור בסעיף קטן 11.1.2 או הקמת אגף נוסף כאמור בפסקה 11.1.4 (ב) או שילוב ביניהן, ובלבד שאם נעשה שילוב של שתי הדרכים כאמור, לא יעלה כלל השטח הנוסף כאמור בפסקה זו על שטח של שתי קומות.".

·         תמריצים נוספים שנקבעו יפורטו בפרסומים הבאים.

עורך דין אלון שוחט: מידע מועיל לבעלי דירות – פרסום שישי

עורך דין אלון שוחט: מידע מועיל לבעלי דירות – פרסום שישי: להלן המשך חלק מתמריצי בנייה לבעלי דירות במבנים המשתתפים בתוכנית כפי שפורסמו בתכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידת אדמה – תמ&qu...

מידע מועיל לבעלי דירות – פרסום שישי

להלן המשך חלק מתמריצי בנייה לבעלי דירות במבנים המשתתפים בתוכנית כפי שפורסמו בתכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידת אדמה – תמ"א 38/3:

" 11.1.3 הקמת קומה חלקית על הגג בתנאים הבאים:

א.      הקומה החלקית הנוספת תהיה בשטח של עד מחצית משטח הקומה שמתחתיה.

ב.      שטחה של קומה חלקית על הגג לפי סעיף זה במקרה שהבקשה להיתר כוללת גם הרחבת קומות לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה קיים כאמור בפסקה 11.1.4 (ה) יחושב על בסיס הקומה המורחבת.

ג.       תוספת בניה לפי סעיף קטן זה תוכל לשמש לצורך הרחבת יחידות דיור בקומה שמתחתיה, או/ו לשם הוספת יחידות דיור חדשות בשטח זה, בכפוף לשקול דעת הועדה המקומית כאמור בסעיפים 21-22 בתוכנית העיקרית.

ד.      התוספת תכלול מרחב מוגן דירתי לכל יחידת דיור שמיועדת להרחבה, אלא אם כן אישרה הרשות המוסמכת פתרון מיגון חלופי או פטור מחובת הקמת מקלט, בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.

ה.     על אף האמור בפסקה (א), וככל שחלה על המבנה תכנית מפורטת לבנייה על גגות בתים (להלן: תכנית גגות), תוספת זכויות הבניה שתותר מכוח הוראות סעיף זה תהיה בהתאם להיקף הזכויות שנקבעו בתכנית גגות או כאמור בפסקה (א), בכפוף לשקול דעת הועדה המקומית כאמור בסעיפים 21-22 בתוכנית העיקרית.

ו.        כללה בקשה להיתר תוספת זכויות בניה מכוח הוראות פסקה (ה), בהתאם לתכנית גגות, יראו את ההיתר כאילו ניתן מכוח הוראות התמ"א.".

·         תמריצים נוספים שנקבעו יפורטו בפרסומים הבאים.

עורך דין אלון שוחט: מידע מועיל לבעלי דירות – פרסום חמישי

עורך דין אלון שוחט: מידע מועיל לבעלי דירות – פרסום חמישי: להלן המשך חלק מתמריצי בנייה לבעלי דירות במבנים המשתתפים בתוכנית כפי שפורסמו בתכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידת אדמה – תמ&qu...

מידע מועיל לבעלי דירות – פרסום חמישי

להלן המשך חלק מתמריצי בנייה לבעלי דירות במבנים המשתתפים בתוכנית כפי שפורסמו בתכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידת אדמה – תמ"א 38/3:

" 11.1.2 הקמת עד שתי קומות נוספות למבנה בתנאים הבאים:

א.      הקומה או הקומות הנוספות לא יחרגו מקו ההיקף של הקומה שמתחתיהן, למעט חריגות נחוצות על פי הדרישות הקונסטרוקטיביות של המבנה.

ב.      שטחה של הקומה או הקומות הנוספות לפי סעיף קטן זה במקרה שהבקשה להיתר כוללת גם הרחבת קומות לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה קיים כאמור בפסקה 11.1.4 (ה) יחושב על בסיס הקומה המורחבת.

ג.       התוספת תכלול מרחב מוגן דירתי לכל יחידת דיור חדשה או יחידת דיור שמיועדת להרחבה, אלא אם כן אישרה הרשות המוסמכת פתרון מיגון חלופי או פטור מחובת הקמת מקלט, בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.

ד.      הקמת קומה או קומות נוספות על פי האמור בסעיף קטן זה יכולה לשמש גם לצורך הוספת יחידות דיור במבנה וגם להרחבת הדירות בקומה העליונה של הבניין.".

·         תמריצים נוספים שנקבעו יפורטו בפרסומים הבאים.

עורך דין אלון שוחט: מידע מועיל לבעלי דירות – פרסום רביעי

עורך דין אלון שוחט: מידע מועיל לבעלי דירות – פרסום רביעי: להלן המשך חלק מתמריצי בנייה לבעלי דירות במבנים המשתתפים בתוכנית כפי שפורסמו בתכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידת אדמה – תמ&quo...

מידע מועיל לבעלי דירות – פרסום רביעי

להלן המשך חלק מתמריצי בנייה לבעלי דירות במבנים המשתתפים בתוכנית כפי שפורסמו בתכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידת אדמה – תמ"א 38/3:

" 11.1.1 סגירה ומילוי של קומה מפולשת בתנאים הבאים:

א.      גובה הקומה המפולשת יותאם לגובה קומת מגורים על פי תקנות התכנון והבניה.

ב.      שטחה של קומה מפולשת לצורך סגירה ומילוי לפי סעיף זה במקרה שבקשה להיתר כוללת גם הרחבת קומות לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה קיים כאמור בפסקה 11.1.4 (ה) יהיה עד לקו המתאר של הקומה המורחבת.

ג.       התוספת תכלול מרחב מוגן דירתי לכל יחידת דיור חדשה או יחידת דיור שמיועדת להרחבה, אלא אם כן אישרה הרשות המוסמכת פתרון מיגון חלופי או פטור מחובת הקמת מקלט, בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.

ד.      התשתיות הקיימות של הבניין המשרתות את כלל דייריו והמצויות בקומה המפולשת (כגון: קווי ביוב ומים, שוחות, שעוני מים, בלוני גז, חדרי אשפה, דרך גישה למקלט וכד') יועתקו או ישולבו במסגרת הבינוי המוצע בהתאם לתכנית פיתוח שתאושר על ידי מהנדס הועדה המקומית כתנאי להיתר.

ה.     סגירה ומילוי הקומה המפולשת על פי האמור בפסקאות (א) – (ד) יכולה לשמש לצורך הוספת יחידות דיור במבנה או/ו לשימושים אחרים התואמים את הוראות התכנית החלה במקום, לרבות להרחבת הדירות בקומה הראשונה של הבניין.".

·         תמריצים נוספים שנקבעו יפורטו בפרסומים הבאים.

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע מועיל לבעלי דירות – פרסום שלישי

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע מועיל לבעלי דירות – פרסום שלישי: להלן חלק מתמריצי בנייה לבעלי דירות במבנים המשתתפים בתוכנית כפי שפורסמו בתכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידת אדמה – תמ"א 3...

מידע מועיל לבעלי דירות – פרסום שלישי

להלן חלק מתמריצי בנייה לבעלי דירות במבנים המשתתפים בתוכנית כפי שפורסמו בתכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידת אדמה – תמ"א 38/3:

" בנייה לצורך חיזוק מבני מגורים

להתיר תוספות בניה למבנים קיימים המיועדים למגורים, בכפוף לאמור בסעיפים 21-22, ועל פי המפורט להלן, ובלבד שהמבנה יחוזק.

11.1 תותר תוספת זכויות בניה למבנה באפשרויות הבאות, כולן או חלקן:

א. סגירה ומילוי של קומה מפולשת

ב. הקמת קומה או קומות נוספות למבנה

ג. הקמת קומה חלקית על הגג

ד. הרחבות קומות קיימות בבניין לצורך תוספת יחידות דיור חדשות בבניין (הקמת אגף נוסף)

ה. הרחבת קומות לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה

והכל בתנאים המפורטים בסעיף זה להלן.".

·         נוכח אורך הסעיף הלה יפורט בפרסומים הבאים.

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לבעלי דירות – פרסום שני

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לבעלי דירות – פרסום שני: בדברי הסבר להצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2) (הקלת התנאים לחיזוק בית משותף), התשע"ב-2012, מי...

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לבעלי דירות

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לבעלי דירות: בתיקון מיום 20.6.2012 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2), התשע"ב-2012, הוסף סעיף 5א הקובע כי: &q...

מידע חשוב לבעלי דירות

בתיקון מיום 20.6.2012 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2), התשע"ב-2012, הוסף סעיף 5א הקובע כי:

"הריסת בניין קיים והקמתו מחדש

5.א. (א) ביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הריסת בניין קיים והקמתו מחדש בהתאם לתכנית החיזוק, טעון החלטה מראש של כל בעלי הדירות; ואולם רשאי המפקח, אף אם לא התקבלה על כך החלטה מראש של כל בעלי הדירות בבית המשותף, לאשר את ביצוע העבודה, על פי תביעה של בעלי הדירות שבמועד הגשת התביעה היו בבעלותם ארבע חמישיות מהדירות בבית המשותף וארבע חמישיות מהרכוש המשותף היו צמודות לדירותיהם, ובלבד שנתן לכל בעל דירה בבית המשותף הזדמנות לטעון את טענותיו; בהחלטה כאמור ישקול המפקח, בין השאר, את הנסיבות המיוחדות שבהריסת דירתו של בעל דירה המתנגד לביצוע העבודה כאמור והשלכותיהן; הוראות סעיף 5(ב) ו-(ג) יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

(ב) דירה שנוספה לבניין בעת בנייתו מחדש בהתאם להוראות סעיף זה תהיה בבעלותם של מי שערב ביצוע העבודה כאמור בסעיף קטן (א) היו בעלי דירות בבית המשותף, לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד לכל דירה."

·         מידע נוסף בנושא זה ותנאים לתחולתו יפורסם בפרסומים הקרובים.

מבחנים למתן תמיכות של משרד הרווחה והשירותים החברתיים למוסדות ציבור המסייעים לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

קישור למבחנים למתן תמיכות של משרד הרווחה והשירותים החברתיים למוסדות ציבור המסייעים לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית – כפי שפורסמו בילקוט הפרסומים – 6647, ב – 19.8.2013, בעמ' 7644.

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב בנושא מזונות – המשך – פרסום שלישי

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב בנושא מזונות – המשך – פרסום שלישי: "מסלול מזונות" יהיה מסלול בחירה לזוכה פרטי, וניתן יהיה להגיש בקשת ביצוע של פסק דין מזונות בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל בהן פועל ה...

מידע חשוב בנושא מזונות – המשך – פרסום שלישי

"מסלול מזונות" יהיה מסלול בחירה לזוכה פרטי, וניתן יהיה להגיש בקשת ביצוע של פסק דין מזונות בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל בהן פועל המסלול, וכפי שנכתב בתיקון לחוק ההוצאה לפועל: "מסלול לביצוע פסק דין למזונות   20יג. (א) ביקש המוסד לבצע פסק דין למזונות יבוצע פסק הדין במסלול מזונות בלבד.

(ב) ביקש זוכה שאינו המוסד לבצע פסק דין למזונות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל והוא יבחר באיזה מסלול יבוצע פסק הדין; לא היה הזוכה נוכח בעצמו בעת הגשת הבקשה, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל את המידע האמור בהקדם האפשרי לאחר הגשת הבקשה.

הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות והעברתה   20יד. (א) בקשה לביצוע במסלול מזונות יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות; מסלול מזונות יפעל לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם בסעיף 2(ג).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שאינו המוסד יכול להגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין הבקשה, בכל לשכת הוצאה לפועל; התיק יתנהל בלשכת הוצאה לפועל; התיק יתנהל בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול מזונות, לפי בחירת הזוכה.

(ג) הגיש המוסד בקשה לביצוע במסלול מזונות, רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להעבירה ללשכת הוצאה לפועל אחרת שבה פועל מסלול מזונות, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם ויסות העומס.

(ד) הגיש זוכה שאינו המוסד בקשה לגביית הפרשים כאמור בסעיף 10 לחוק המזונות (בסעיף זה – תיק ההפרשים), יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע במסלול מזונות שהגיש המוסד בשל אותו פסק דין למזונות ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק ההפרשים.

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11.".

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב בנושא מזונות – המשך

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב בנושא מזונות – המשך: בדברי הסבר לתיקון לחוק ההוצאה לפועל בנושא המזונות, ניתנים נימוקים לצורך בפתיחת "מסלול מזונות" זה כמפורט להלן: "כללי   ...

מידע חשוב בנושא מזונות – המשך

בדברי הסבר לתיקון לחוק ההוצאה לפועל בנושא המזונות, ניתנים נימוקים לצורך בפתיחת "מסלול מזונות" זה כמפורט להלן:

"כללי   בהתאם לנתונים שבידי מערכת ההוצאה לפועל, המעודכנים לרבעון הראשון של שנת 2011, ישנם בהוצאה לפועל 96,842 תיקי מזונות. בכ-56% מהתיקים הזוכה הוא המוסד לביטוח לאומי אשר פותח את התיקים בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, ובכ-44% הזוכה הוא מי שפסק דין למזונות ניתן לזכותו (להלן – זוכה פרטי). בכ-60% מהתיקים של זוכים פרטיים אין עורך דין מייצג. נכון למועד פתיחתם של התיקים, עמד החוב הכולל על סך של למעלה מ-1.4 מיליארד שקלים חדשים. כ-70% מסכום זה, מקורו בתיקי מזונות של זוכים פרטיים. סכום החוב נכון לעדכון האחרון בתיקים עולה על 11 מיליארד שקלים חדשים.

כאמור, מרבית הזוכים הפרטיים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל אינם מיוצגים; דבר זה גורם לקושי ממשי בניהול התיקים הן מהטעם שחלק מהזוכים אינם בקיאים בהוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק), ובלא ייצוג נאות הם אינם יודעים כיצד לנהל את התיק בצורה נכונה שתניב גבייה, והן מהטעם שחלק מהזוכים – בעיקר – זוכות – חושש לנקוט הליכים כלפי החייב מהחשש שהדבר יגרום לסחיטה או לאיומים מצד החייב דבר שעלול בסופו של דבר לפגוע גם בילדים המשותפים. יש להניח כי בעיקר מסיבה זו, לא ננקטים די הליכים לגביית החובות האמורים, סכום החוב הולך ותופח וזוכים רבים, בעיקר ילדים, לא מקבלים את דמי המזונות שהם זכאים וזקוקים להם.

חוב מזונות הוא חוב חשוב וייחודי אף ביחס לשאר החובות הנגבים בהוצאה לפועל. בבג"ץ 5304/92, פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת – עמותה נ' שר המשפטים  ואח' (פ"ד מז(4), 715) פירט השופט מנחם אלון, שלושה טעמים לייחודיותו של החוב; "א. החובה לתשלום מזונות וקביעת גובה המזונות מקורן בהחלטה שיפוטית, שקדם לה דיון שבו מובאים בחשבון היכולת של מי שנתחייב בהם והאמצעים העומדים לרשותו לסיפור המזונות; ב. מצבם המיוחד ורגישותם של הזוכים במזונות – בן זוג, ילדים קטינים, נכים או הורים, שמחייתם וחייהם היום-יומיים תלויים בהם; ג. פסק-דין בעניין מזונות אינו סופי, ובכל עת, כשהנסיבות משתנות ומצדיקות זאת, רשאי החייב בהם לחזור ולפנות לבית המשפט, וזה יחזור וידון בעניין חיובם וגובהם". בע"א 7038/93 נורית סולומון נ' ד"ר אלי סולומון (פ"ד נא(2), 580), קבע השופט שמגר כי "הפקרת בן זוג למחסור ולרעב היא בגדר פגיעה בכבוד האדם". מקל וחומר יפים דבריו של השופט שמגר גם ביחס למזונות ילדים.".   

משרד עורכי דין אלון שוחט: משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לחייבים בהוצאה...

משרד עורכי דין אלון שוחט: משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לחייבים בהוצאה...: משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לחייבים בהוצאה לפועל : צמצום השימוש במאסר כלפי חייבים בהוצאה לפועל – הארכת תוקף הוראת השעה ביום 13 במ...

מידע חשוב בנושא מזונות

ביום 8.7.13 התקבל בכנסת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 42 והוראת השעה), התשע"ג-2013, (להלן: "תיקון לחוק ההוצאה לפועל"), שעניינו הקמת "מסלול מזונות" אשר יופעל על ידי מערכת ההוצאה לפועל, וכפי המפורט בחלק מדברי ההסבר להצעת החוק: " ... מתוך הכרה בחשיבותו ובייחודיותו של חוב המזונות מוצע להקים בחוק "מסלול מזונות" אשר במסגרתו תיכנס ההוצאה לפועל בנעלי הזוכה ותפעל בעבורו לביצוע פסקי דין מזונות. המסלול יופעל על ידי מערכת ההוצאה לפועל תוך מעורבות מינימלית הכרחית של הזוכה; לאחר פתיחת התיק במסלול מזונות, הזוכה לא יידרש לבצע פעולות נוספות לגביית החוב ומערכת ההוצאה לפועל היא שתנקוט הליכים במקומו ותפעל לגביית החוב מהחייב."

החוק קובע את המועדים מהם התיקון לחוק ההוצאה לפועל יחול, לאמור:

"תחולה והוראות מעבר   20יב. (א) הוראות פרק זה יחולו מיום א' באדר א' התשע"ד (1 בפברואר 2014) עד יום ו' בשבט התש"פ (1 בפברואר 2020) (בסעיף זה – תקופת התחולה), על בקשות לביצוע פסק דין למזונות שיוגשו בתקופת התחולה.

(ב) מיום ג' בסיוון התשע"ד (1 ביוני 2014) ועד תום תקופת התחולה, יחולו הוראות פרק זה גם על בקשות לביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לזוכה כאמור הודעה על האפשרות להעביר את התיק למסלול מזונות וכן מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול הרגיל; היה הזוכה מיוצג, תימסר הודעה בעניין גם לבא כוחו.

(ג) מיום ו' באלול התשע"ד (1 בספטמבר 2014) ועד תום תקופת התחולה, יחולו הוראות פרק זה גם על בקשות לביצוע פסק דין למזונות של המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה, והן יועברו למסלול מזונות.".

 

·         ניתן להפנות שאלות בבלוג בנושא זה, ויהיו פרסומים נוספים לגביו.

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לחייבים בהוצאה לפועל

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לחייבים בהוצאה לפועל: צמצום השימוש במאסר כלפי חייבים בהוצאה לפועל – הארכת תוקף הוראת השעה ביום 13 במאי 2013 התקבל בכנסת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29)...

מידע חשוב לחייבים בהוצאה לפועל

צמצום השימוש במאסר כלפי חייבים בהוצאה לפועל – הארכת תוקף הוראת השעה

ביום 13 במאי 2013 התקבל בכנסת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013, המאריך את צמצום השימוש במאסר כלפי חייבים בהוצאה לפועל בשנה נוספת, וכפי שנכתב בדברי הסבר להצעת החוק: "סעיף 1 במסגרת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח התשס"ט, עמ' 42), בוצעו תיקונים שונים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, במטרה להגביר את יעילות מערכת ההוצאה לפועל ולשפר את נתוני הגבייה. כך, בין השאר, נקבעו בתיקון האמור אמצעים לקבלת מידע על נכסי החייב שמהם ניתן לגבות את החוב. כמו כן ניתנה אפשרות להטיל מגבלות שונות על חייבים, שפגיעתן קטנה מזו של מאסר. במקביל צומצמה אפשרות השימוש במאסר. בין השאר נקבע בהוראת שעה כי בתום שנתיים מיום כניסת התיקון האמור לתוקף תבוטל חלופת המאסר לחלוטין למשך שנתיים נוספות. זאת כדי לבחון אם כלי האכיפה החדשים מקנים מענה הולם לגבייה, המאפשר לבטל לגמרי את השימוש במאסר ככלי לגבייה אזרחית. כדי לבחון את השפעת התיקון על הגבייה נקבעה חובת דיווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מדי שישה חודשים. בהתאם להוראת השעה האמורה, במהלך השנתיים האחרונות מיום יב' באייר התשע"א (16 במאי 2011) ואילך לא ניתנו צווי מאסר, למעט לגבי חייבים במזונות. הוראת שעה זו עומדת לפקוע ביום ז' בסיוון התשע"ג (16 במאי 2013). לפיכך מוצע להאריך את תקופת תוקפה של הוראת השעה בשנים עשר חודשים נוספים, כדי לבחון את השפעת ביטול חלופת המאסר על שיעורי הגבייה ולגבש בהתאם את המתווה הקבוע."

התיקון לחוק עבר כאמור, ונקבע בו: "תיקון סעיף 57   1. בחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 57), התשס"ט-2008, בסעיף 57 –

(1)   בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "ולמשך 24 חודשים" יבוא "ולמשך 36 חודשים";

(2)   בסעיף קטן (ג), במקום "ארבע שנים" יבוא "חמש שנים".".  

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לרוכשי דירת מגורים יחידה - המשך

משרד עורכי דין אלון שוחט: מידע חשוב לרוכשי דירת מגורים יחידה - המשך: חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 75 והוראת השעה), התשע"ג-2013, מיום 6.5.2013-עיקרי התיקון "תיקון סעיף 9    1. ...

מידע חשוב לרוכשי דירת מגורים יחידה - המשך

חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 75 והוראת השעה), התשע"ג-2013, מיום 6.5.2013-עיקרי התיקון

"תיקון סעיף 9   1. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, בסעיף 9 –

(1)   בסעיף קטן (ג), במקום "בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים (ג1) ו-(ג1א)" יבוא "בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים (ג1), (ג1א) ו-(ג1ב)";

(2)   בסעיף קטן (ג1א)(2)(א), המילים "לפי המאוחר" – יימחקו;

(3)   אחרי סעיף קטן (ג1א) יבוא:

"(ג1ב) על אף הוראות סעיף קטן (ג1א) –

(1)   במכירת זכות במקרקעין, שהם בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים, שלא חלות לגביה הוראות פסקה (2), שנעשתה בתקופה שמיום כ"ו באייר התשע"ג (6 במאי 2013) עד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014), ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:

(א)   על חלק השווי שעד 1,089,350 שקלים חדשים – 5%;

(ב)   על חלק השווי העולה על 1,089,350 שקלים חדשים ועד 3,268,040 שקלים חדשים – 6%;

(ג)    על חלק השווי העולה על 3,268,040 שקלים חדשים – 7%;

(2)   (א) יחיד שרכש דירת מגורים בתקופה שמיום כ"ו באייר התשע"ג (6 במאי 2013) עד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014)(בפסקה זו – הדירה), והתקיים בו אחד מאלה:

(1)   הדירה שרכש היא דירתו היחידה;

(2)   בעשרים וארבעה החודשיים שלאחר רכישת הדירה, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה; ואולם אם רכישת הדירה היתה מקבלן – בשנים עשר החודשים מהמועד שבו היתה החזקה בדירה שרכש אמורה להימסר לידיו על פי ההסכם עם הקבלן, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה, ואם חל עיכוב במסירת החזקה בשל נסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש – בשנים עשר החודשים מהמועד שבו נמסרה לידיו החזקה בדירה בפועל, מכר את דירת המגורים שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה;

ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:

(1)   על חלק השווי שעד 1,470,560 שקלים חדשים – לא ישולם מס;

(2)   על חלק השווי העולה על 1,470,560 שקלים חדשים ועד 1,744,270 שקלים חדשים – 3.5%;

(3)   על חלק השווי העולה על 1,744,270 שקלים חדשים – 5%;

(ב) לעניין פסקה זו –

(1)   "דירה יחידה" – דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף 16א; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה הוא פחות מ-25%;

(2)   יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילד נשוי – כרוכש אחד;

(3)   לעניין סעיף קטן זה, שווי הזכות הנמכרת במכירת זכות במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה יהיה שווי המכירה של הנכס הבנוי שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים; לעניין זה, "קבוצת רכישה" – כמשמעותה בפסקה (2) בהגדרה "דירת מגורים" שבסעיף קטן (ג).";

(4)   בסעיף קטן (ג2) –

(א)   במקום "בסעיפים קטנים (ג), (ג1) ו-(ג1א)" יבוא "בסעיפים קטנים (ג), (ג1), (ג1א) ו-(ג1ב)"; ...".