עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לנוער עובד – חוק עבודת הנוער (תיקון מס' ...

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לנוער עובד – חוק עבודת הנוער (תיקון מס' ...: בדברי הסבר להצעת חוק עבודת הנוער, (תיקון מס' 15) (צו למניעת עבירה), התשע"ב-2012, נכתב כי: "חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 (להלן – חוק עבודת...

מידע חשוב לנוער עובד – חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 15), התשע"ב-2012

בדברי הסבר להצעת חוק עבודת הנוער, (תיקון מס' 15) (צו למניעת עבירה), התשע"ב-2012, נכתב כי: "חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 (להלן – חוק עבודת הנוער), מסדיר את התנאים להעסקה של מי שטרם מלאו לו 18 שנים, וקובע עבירות פליליות בשל פעולות מסוימות הנעשות בניגוד להוראות החוק. חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, שייכנס לתוקף בקרוב, קובע בין היתר כי ניתן להטיל עיצום כספי בשל הפרות של חוק עבודת הנוער.

בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע להוסיף על כלי האכיפה כאמור אפשרות למתן צו שיפוטי למניעת עבירה, בין כצו מניעה ובין כצו עשה, אשר הפעלתו אינה תלויה בהכרח בנקיטת הליכים פליליים או בהטלת עיצום כספי. תנאי למתן הצו הוא כי יש למפקח עבודה יסוד סביר להניח שנעברה עבירה או שעומדת להתבצע עבירה על חוק עבודת הנוער, אף בטרם הוגש כתב אישום.

נוסף על כך, אם בית הדין לעבודה ייווכח כי בעבירה או בנסיבות העניין יש משום סיכון שלומו או בריאותו של נער, הוא יהיה רשאי להורות על מתן ערובה להבטחת קיומו של הצו.

מוצע לקבוע כי בקשה למתן הצו יכול שתוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגיו או בידי מפקח עבודה בכיר שמונה לכך, וגם על ידי תובע פלילי, אם הוגש כתב אישום. הצו יכול שיינתן כצו זמני במעמד צד אחד, ובלבד שדיון במעמד הצדדים יתקיים בתוך שבעה ימים מאותו מועד.

מוצע לקבוע שעצם הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור לא יתלה את תוקפו של הצו.

השפעה על זכויות הילד

יש בהרחבת אפשרויות האכיפה למניעת עבירות על חוק עבודת הנוער כמוצע כדי לתרום להגנה על שלומם של ילדים."

להלן נוסח התיקון שנתקבל ביום 3.7.2012, ופורסם ביום 5.7.2012, קרי, חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 15), התשע"ב-2012, כלהלן:

"1. בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, אחרי סעיף 29 יבוא: "צו למניעת פעולה מפירה 29א. (א) (1) היה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו, או למפקח עבודה בכיר ששר התעשייה המסחר והתעסוקה הסמיך לעניין זה, יסוד סביר להניח שאדם מבצע או עומד לבצע, במעשה או במחדל, פעולה מפירה, רשאי הוא להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה למתן צו המורה לאותו אדם להימנע מהפעולה המפירה או לעשות מעשה למניעתה (בסעיף זה – צו למניעת פעולה מפירה).

(2) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי תובע כהגדרתו בסעיף 12 לחוק הסדר הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, להגיש בקשה למתן צו למניעת פעולה מפירה.

(3) בסעיף זה, "פעולה מפירה" – פעולה בניגוד להוראות לפי סעיפים 2, 2א, 4, 5, 6, 7, 11, 12, 14, 18(ב), 20, 21, 22, 22א, 23, 24, 27ה, 28, 28א, 31, 32, 33ד.

(ב) (1) בית הדין האזורי לעבודה רשאי לתת צו למניעת פעולה מפירה במעמד צד אחד.

(2) ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו, ורשאי בית הדין האזורי לעבודה להאריך את תוקפו של הצו למניעת פעולה מפירה, לבטלו או לשנותו, אף אם מי שלגביו ניתן הצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון.

(ג) נוכח בית הדין האזורי לעבודה כי יש בפעולה המפירה או בנסיבות העניין משום סיכון לשלומו או בריאותו של נער, רשאי הוא להורות בצו למניעת פעולה מפירה על מתן ערובה לקיום הצו, בסכום ולתקופה שיקבע."

תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה – מס' 2

2. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בתוספת השנייה, בחלק א', אחרי פרט (15) יבוא:

"15(א) מתן הפסקה לנער לשם שימוש בחדר שירותים לפי סעיף 22א לחוק עבודת הנוער;"."

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לנושים / זוכים בהוצאה לפועל – חוק ההוצאה...

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לנושים / זוכים בהוצאה לפועל – חוק ההוצאה...: בדברי הסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 39) הוצאה לפועל במסלול מקוצר), התשע"ב-2012, שנתגבש לימים לחלק מהחוק האמור, נכתב כי: " ... סע...

מידע חשוב לנושים / זוכים בהוצאה לפועל – חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 41), התשע"ב-2012 - המשך

בדברי הסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 39) הוצאה לפועל במסלול מקוצר), התשע"ב-2012, שנתגבש לימים לחלק מהחוק האמור, נכתב כי: " ... סעיפים 1 ו – 2  מוצע לבטל את סעיף 20א לחוק שקבע כי הוראות פרק מסלול הגבייה המקוצר יהיו הוראת שעה לפרק זמן מוגבל. כמו כן מוצע למחוק מהכותרת של אותו פרק את המילים "הוראת שעה"; וזה נוסח סעיף 20א לחוק ההוצאה לפועל שמוצע לבטלו: "תחולה     20א. הוראות פרק זה יחולו על בקשות לביצוע חיוב במסלול מקוצר שהוגשו מיום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום כ"ט באלול התשע"ב (16 בספטמבר 2012)."

סעיף 3  סעיף 20ב לחוק ההוצאה לפועל בנוסחו כיום, קובע כי לא יהיה ניתן להמשיך ולגבות חוב במסלול הגבייה המקוצר, אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3 לחוק ההוצאה לפועל. מוצע להוסיף כי לא יהיה ניתן לפתוח תיק במסלול הגבייה המקוצר אם היקף החובות בתיקי הוצאה לפועל של החייב שנגדו רוצים לפתוח תיק במסלול הגבייה המקוצר עולה על 100,000 ₪.

סעיף 20ב(ג) לחוק ההוצאה לפועל קובע אילו תיקים יוצאו ממסלול הגבייה המקוצר. מוצע כי תיק הוצאה לפועל שהוגשה בו טענת פרעתי לא יוצא ממסלול הגבייה המקוצר, ואם תידחה הבקשה בטענת פרעתי, ישובו ויחודשו ההליכים במסגרת מסלול הגבייה המקוצר.

עוד מוצע, כי תיקים שבהם הוגשה התנגדות לביצוע שטר והתנגדות לביצוע תובענה, יוצאו ממסלול הגבייה המקוצר מאחר שהדיון בהתנגדות מועבר לבית המשפט.

סעיף 4  סעיף 20ו לחוק ההוצאה לפועל קובע כי ביצוע חיוב במסלול הגבייה המקוצר יסתיים לאחר שיחלפו שמונה חודשים מיום פתיחת התיק. הליכי הגבייה בהוצאה לפועל מתחילים רק לאחר מסירת אזהרה לחייב. פרק הזמן המינימלי הנדרש לשם המצאת אזהרה לחייב עומד על כחודש וחצי ופרק הזמן הממוצע להמצאת אזהרה עומד על כחודשיים. המצב הקיים, שלפיו יש למנות את שמונת החודשים לביצוע ההליכים מיום פתיחת התיק, מאפשר הליכי ביצוע במסלול הגבייה המקוצר במשך כשישה חודשים בלבד. לפיכך, מוצע לקבוע כי מניין שמונת החודשים האמור יחל ממועד מסירת האזהרה ולא ממועד פתיחת התיק.".  

להלן חלק נוסח התיקון הרלוונטי של לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 41), התשע"ב-2012, כפי שהתקבל ביום 25.7.12 ופורסם ביום 2.8.12, לאמור:

"1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 20א, במקום "כ"ט באלול התשע"ב (16 בספטמבר 2012)" יבוא "י"ב באלול התשע"ו (15 בספטמבר 2016)".

2. בסעיף 20ב לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "או אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים";

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "טען טענת פרעתי לפי סעיף 19" יבוא "הגיש התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד)";

"(ד) (1) הגיש החייב בקשה שבא טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה.

(2) ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע בסעיף 20ו(א)(1)."

3. בסעיף 20ו(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "פתיחת התיק" יבוא "המצאת האזהרה לחייב".

4. בסעיף 20ח(ב) לחוק העיקרי, בסיפה יבוא "לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה".

...

6. תחילתו של חוק זה ביום כ"ט באלול התשע"ב (16 בספטמבר 2012), והוא יחול על בקשות לביצוע חיוב במסלול מקוצר שהוגשו מיום תחילתו ואילך.".

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לנושים / זוכים בהוצאה לפועל – חוק ההוצאה...

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לנושים / זוכים בהוצאה לפועל – חוק ההוצאה...: בדברי הסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 39) הוצאה לפועל במסלול מקוצר), התשע"ב-2012, שנתגבש לימים לחלק מהחוק האמור, נכתב כי: "כללי – ...

מידע חשוב לנושים / זוכים בהוצאה לפועל – חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 41), התשע"ב-2012

בדברי הסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 39) הוצאה לפועל במסלול מקוצר), התשע"ב-2012, שנתגבש לימים לחלק מהחוק האמור, נכתב כי: "כללי – בפרק ט' להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006 (הצעות חוק – הממשלה, התשס"ז, עמ' 90), הוצע תיקון לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל). על בסיס הצעת החוק האמורה נחקק חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ספר חוקים התשס"ט, עמ' 42) (להלן – תיקון מס' 29). בהצעת החוק האמורה הוצע להוסיף לחוק ההוצאה לפועל פרק שעניינו הוצאה לפועל במסלול מקוצר. כמו כן הוצע להקים מנגנון לגביית חובות עד לסכום של 30,000 שקלים חדשים, שיופעל על ידי מערכת ההוצאה לפועל על פי בקשת הזוכה, ושיהיה יעיל ומהיר יותר ממנגנון הגבייה הקיים (להלן – מסלול הגבייה המקוצר).

מסלול הגבייה המקוצר מאופיין במעורבות מינימלית של הזוכה, לאחר הגשת הבקשה הזוכה אינו נדרש לבצע פעולות נוספות, ומערכת ההוצאה לפועל היא הפועלת לגביית החוב. ההליכים שניתן לנקוט במסלול זה מוגבלים לעיקול רכב ולעיקול כספים או זכויות לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי. הליכים אלה הם הליכים פשוטים ליישום על ידי ההוצאה לפועל, והניסיון מלמד שהם גם היעילים ביותר. בהצעת החוק האמורה הוצע כי התיק יופעל במסלול הגבייה המקוצר במשך עשרה חודשים ולאחריהם, אם לא צלחו הליכי הגבייה, יועבר התיק למסלול הרגיל.

בישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (להלן – ועדת חוקה), מיום כ"ח באדר התשס"ז (18 במרס 2007), סוכם כי מסלול הגבייה המקוצר ייקבע כהוראת שעה לשנתיים, כדי לבחון את יעילות המסלול. כמן כן נקבעה חובת דיווח לוועדת חוקה בסעיף 20ט לחוק ההוצאה לפועל. בהוראת השעה שנחקקה בסופו של דבר, שונתה הצעת החוק שהציעה הממשלה ונקבע כי במסלול הגבייה המקוצר יהיה ניתן לגבות חובות עד 10,000 שקלים חדשים לתקופה של שמונה חודשים.

ביום י"א באב התשע"א (11 באוגוסט 2011) פורסם חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 34), התשע"א-2011 (ספר חוקים התשע"א, עמ' 1028), שהאריך את תוקפה של הוראת השעה בעניין המסלול המקוצר עד יום כ"ט באלול התשע"ב (16 בספטמבר 2012).

הדיווחים שהוגשו לוועדת חוקה על פי החוק, מצביעים על כך שמסלול הגבייה המקוצר עמד בהצלחה ביעדים שנקבעו לו. בהשוואת אחוזי סגירת התיקים והגבייה בתיקים שנוהלו במסגרת מסלול הגבייה המקוצר עם התיקים הרגילים, העלתה כי שיעור סגירת התיקים והגבייה במסלול הגבייה המקוצר עולה על השיעור האמור לגבי תיקים שאינם מתנהלים במסלול גבייה מקוצר. נוכח נתונים אלה מוצע כי מסלול הגבייה המקוצר יהפוך מהוראת השעה להוראה קבועה.". 

     ·  נוסח התיקון לחוק יפורסם בפרסומים הבאים, עם חלקים נוספים רלוונטיים מהצעות החוק.

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב למשתמשים בכרטיס אשראי – חוק הגנת הצרכן (...

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב למשתמשים בכרטיס אשראי – חוק הגנת הצרכן (...: בדברי הסבר להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37) (החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת), התשע"ב-2012 נכתב כי: "בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצ...

מידע חשוב למשתמשים בכרטיס אשראי – חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 35), התשע"ב-2012

בדברי הסבר להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37) (החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת), התשע"ב-2012 נכתב כי: "בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע לקבוע הוראות בדבר החזר סכומים שגובה עוסק המספק טובין או שירותים באופן מתמשך, בהוראת קבע, מעבר לסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות בינו לצרכן (להלן – סכום עודף). מוצע לקבוע כי עוסק ישיב לצרכן סכום עודף שגבה ממנו בעסקה מתמשכת, כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – החוק), בתוספת ריבית והצמדה.

כמו כן, מוצע לקבוע כי כאשר צרכן יפנה לעוסק בטענה שנגבה ממנו סכום עודף, יהיה על העוסק לבדוק את טענתו בתוך ארבעה ימי עסקים, ואם ימצא העוסק כי טענת הצרכן נכונה, יהיה עליו להשיב לצרכן את הסכום העודף בתוך ארבעה ימי עסקים נוספים. עם זאת, מוצע להסמיך את שר התעשייה המסחר והתעסוקה להתקין תקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בדבר סוגי טובין ושירותים שלגביהם יהיה עוסק רשאי לברר את טענת הצרכן או להשיב לו את הסכום העודף בתוך תקופה העולה על ארבעה ימי עסקים.

מוצע להוסיף הוראה בדבר סנקציה אזרחית שתוטל על עוסק שגבה מצרכן סכום עודף בעסקה מתמשכת שלוש פעמים במשך שנה וחצי, ובמעשהו ביטא התעלמות שיטתית מחובתו לנהוג בהגינות כלפי הצרכן. במקרה כזה יהיה הצרכן זכאי לפיצוי בסכום של אלף שקלים חדשים, אף אם העוסק השיב לו את הסכום העודף. פיצוי זה לא יהיה תלוי בנזק.

בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן ועדת הכלכלה של הכנסת את האפשרות לשנות את מנגנון הפיצוי המוצע ואת התאמתו למנגנון הפיצויים לדוגמה הקבוע בחוק כיום, לרבות חיוב בפיצוי בשל כל מקרה של גביית סכום עודף, אם העוסק גבה סכומים עודפים כמה פעמים במהלך תקופה כמפורט בהצעה."

להלן הנוסח שהתקבל של חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 35), התשע"ב-2012 – "החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת", אשר יכנס לתוקף ביום 1.1.2013, לאמור:

"1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 13ד יבוא:

13ד1. (א) בעסקה מתמשכת שבה מחייב העוסק את חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב כרטיס אשראי כהגדרתו בסעיף 14ב(ב) –

(1)   טען צרכן כי העוסק גבה ממנו סכום נוסף על הסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות (בסעיף זה – סכום עודף), יברר העוסק את טענתו בתוך עשרה ימי עסקים;

(2)   מצא העוסק כי גבה מהצרכן סכום עודף, ישיבו לצרכן בתוך ארבעה ימי עסקים, בתוספת הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א – 1961, מיום הגבייה ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של 16 שקלים חדשים, רשאי העוסק לזכות את הצרכן בסכום ההחזר במועד החיוב הבא, ובלבד שהודעת התשלום לעניין אותו חיוב נשלחת לצרכן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1).

(ב) עוסק ישלח לצרכן תשובה מנומקת בכתב על ממצאי הבירור, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימי עסקים מיום פנייתו.

(ג) הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, החל ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013), בהתאם לשיעור השינוי בין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד העדכון לבין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה לכך; בסעיף זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ד) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין ושירותים שלגביהם יהיה עוסק רשאי לברר את טענת הצרכן או להשיב לו את הסכום העודף בתקופה ארוכה מהאמור בסעיף זה, כפי שיקבע."

2. בסעיף 31א(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2ב) יבוא:

"בסעיף (2ב1) טען צרכן כי עוסק גבה ממנו סכום עודף – והעוסק לא השיב לצרכן את       סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת סעיף 13ד1;".

3. תחילתו של חוק זה ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013), והוא יחול על פניות צרכנים מיום התחילה ואילך.".

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב בנוגע לירושות – חוק הירושה (תיקון מס' 13...

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב בנוגע לירושות – חוק הירושה (תיקון מס' 13...: בדברי הסבר להצעת חוק הירושה (תיקון מס' 13) (ירושה מכוח אימוץ), התשע"ב-2012, (להלן: "הצעת חוק הירושה") נכתב כי: "סעיף 16 לחוק הירושה, התשכ...

מידע חשוב בנוגע לירושות – חוק הירושה (תיקון מס' 13), התשע"ב – 2012

בדברי הסבר להצעת חוק הירושה (תיקון מס' 13) (ירושה מכוח אימוץ), התשע"ב-2012, (להלן: "הצעת חוק הירושה") נכתב כי: "סעיף 16 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע כי מאומץ יורש את המאמץ אך אינו יורש את קרובי המאמץ, וכן שהמאמץ יורש את המאומץ אך קרובי המאמץ אינם יורשים את המאומץ. מוצע להשוות את מעמדו של מאומץ לזה של ילד ביולוגי לכל דבר ועניין. כלומר, מאומץ יזכה, כיורש, גם בעזבונם של קרובי המאמץ, והללו יזכו, כיורשים, בעזבונו.

השפעה על זכויות הילד

בהצעת החוק יש כדי להשפיע על זכויותיהם הקנייניות של ילדיהם המאומצים וילדיהם הביולוגיים של הורים מאמצים."

הצעת חוק הירושה, התקבלה בכנסת ביום 17.07.2012, ופורסמה בספר החוקים ביום 23.7.2012, בנוסח המוצע בהצעת החוק, לאמור:

"1. בחוק הירושה, התשכ"ה-1965, בסעיף 16 –

      (1)   בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו."; 

      (2)   במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעזבונו של המאומץ כאילו היו יורשים."".

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לאזרח ותיק - חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (...

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב לאזרח ותיק - חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (...: בדברי הסבר להצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 18) (מסירת מידע על עמלות ללקוח שהוא אזרח ותיק), התשע"ב-2012, נכתב: "סעיף 5א לחוק הב...

מידע חשוב לאזרח ותיק - חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 18), התשע"ב – 2012

בדברי הסבר להצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 18) (מסירת מידע על עמלות ללקוח שהוא אזרח ותיק), התשע"ב-2012, נכתב: "סעיף 5א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, שעניינו מסירת מידע על עמלות, קובע כי תאגיד בנקאי מחויב למסור ללקוחותיו מידע בכתב על סכומי העמלות או על שיעור העמלות שהוא גובה בעד כל שירות שנתן ללקוח; מידע כאמור שאינו נוגע ללקוח מסוים יוצג במקום בולט לעין בכל סניפיו של התאגיד הבנקאי. נוסף על כך, תאגיד בנקאי מחויב לשלוח לכל אחד מלקוחותיו, מדי שישה חודשים, הודעה שבה מידע מרוכז וסיכום של כל סכומי העמלות שנגבו ממנו בששת החודשים האמורים, אלא אם כן הלקוח קיבל הודעה כאמור באמצעות מחשב.

כדי להקל על האוכלוסייה המבוגרת בקריאת הודעות אלה, מוצע להסמיך את נגיד בנק ישראל לקבוע בכללים הוראות לעניין צורתה של הודעה הנשלחת ללקוח שהוא אזרח ותיק, ובכלל לעניין הגודל המזערי של האותיות בהודעה."

להלן נוסח של חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 18), התשע"ב – 2012, כפי שפורסם בספר החוקים ביום 14.5.2012: "תיקון סעיף 5א  1. חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981, בסעיף 5א (ג)(1), בסופו יבוא "הנגיד יקבע כללים לעניין צורת ההודעה כאמור הנשלחת ללקוח שהוא אזרח ותיק כהגדרתו בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן – 1989, ובכלל זה לעניין הגודל המזערי של האותיות באותה הודעה;"."   

מידע חשוב לאזרח ותיק - חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 18), התשע"ב – 2012

בדברי הסבר להצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 18) (מסירת מידע על עמלות ללקוח שהוא אזרח ותיק), התשע"ב-2012, נכתב: "סעיף 5א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, שעניינו מסירת מידע על עמלות, קובע כי תאגיד בנקאי מחויב למסור ללקוחותיו מידע בכתב על סכומי העמלות או על שיעור העמלות שהוא גובה בעד כל שירות שנתן ללקוח; מידע כאמור שאינו נוגע ללקוח מסוים יוצג במקום בולט לעין בכל סניפיו של התאגיד הבנקאי. נוסף על כך, תאגיד בנקאי מחויב לשלוח לכל אחד מלקוחותיו, מדי שישה חודשים, הודעה שבה מידע מרוכז וסיכום של כל סכומי העמלות שנגבו ממנו בששת החודשים האמורים, אלא אם כן הלקוח קיבל הודעה כאמור באמצעות מחשב.

כדי להקל על האוכלוסייה המבוגרת בקריאת הודעות אלה, מוצע להסמיך את נגיד בנק ישראל לקבוע בכללים הוראות לעניין צורתה של הודעה הנשלחת ללקוח שהוא אזרח ותיק, ובכלל לעניין הגודל המזערי של האותיות בהודעה."

להלן נוסח של חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 18), התשע"ב – 2012, כפי שפורסם בספר החוקים ביום 14.5.2012: "תיקון סעיף 5א  1. חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981, בסעיף 5א (ג)(1), בסופו יבוא "הנגיד יקבע כללים לעניין צורת ההודעה כאמור הנשלחת ללקוח שהוא אזרח ותיק כהגדרתו בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן – 1989, ובכלל זה לעניין הגודל המזערי של האותיות באותה הודעה;"."   

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב בנושא חניית נכים - חוק חניה לנכים (תיקון...

עורך דין אלון שוחט: מידע חשוב בנושא חניית נכים - חוק חניה לנכים (תיקון...: בדברי הסבר להצעת חוק חניה לנכים (תיקון מס' 5) (הודעת תשלום קנס בשל חניה אסורה), התשע"ב-2012, נכתב: "חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993 (להלן – ה...

מידע חשוב בנושא חניית נכים - חוק חניה לנכים (תיקון מס' 5), התשע"ב - 2012

בדברי הסבר להצעת חוק חניה לנכים (תיקון מס' 5) (הודעת תשלום קנס בשל חניה אסורה), התשע"ב-2012, נכתב: "חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993 (להלן – החוק), קובע הסדרים מיוחדים בכל הנוגע להחניית רכב הנושא תג נכה שניתן על ידי רשות הרישוי לפי הוראות החוק. סעיף 2 לחוק קובע תנאים שבהתקיימם רשאי נכה, או אדם המתלווה אליו ונוהג עבורו ברכב כאמור, להחנות את הרכב במקום שהחניה אינה מותרת בו, בין היתר נקבע כי חניה כאמור תיעשה באופן שאינו מסכן עוברי דרך, אינו מונע מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים ואינו גורם להפרעה ממשית לתנועה (סעיף 2(א)(3) ו – (4) לחוק). כמו כן, הוראות סעיף 3 לחוק מסייגות את רשות החניה כאמור במקומות נוספים המנויים בו.

מוצע לקבוע כי הודעת תשלום קנס לגבי רכב שחנה לכאורה בניגוד להוראות סעיפים 2 ו – 3 לחוק תימסר רק אם הרכב צולם באופן המאפשר לראות כי מתקיימת אחת הנסיבות האמורות בסעיפים 2(א)(3) ו – (4) או 3 לחוק. עוד מוצע לקבוע כי אם הודעת תשלום הקנס נשלחה לבעל הרכב (בדואר רשום), יצורף אליה הצילום.

לבסוף, מוצע להחיל את הוראות ההסדר המוצע על הודעת תשלום קנס שנמסרה בידי מי שהוסמך לכך ואינו שוטר; בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן ועדת הכלכלה של הכנסת את האפשרות להחילן גם על הודעת תשלום קנס שנמסרה בידי שוטר.".

להלן נוסח של חוק חניה לנכים (תיקון מס' 5), התשע"ב – 2012, כפי שפורסם בספר החוקים ביום 14.5.2012: "הוספת סעיף 3א  1. בחוק חניה לנכים, התשנ"ד – 1993, אחרי סעיף 3 יבוא: "הודעת תשלום קנס בשל חניה אסורה 3א. (א) על אף האמור בכל דין, לא תימסר הודעת תשלום קנס לגבי רכב הנושא תג נכה, החונה בניגוד להוראות סעיפים 2 ו – 3, אלא אם כן הרכב צולם באופן המעיד על התקיימות אחת הנסיבות האמורות בסעיף 2(א)(3) או (4) או 3, ועל גבי הודעת תשלום הקנס צוין כי הרכב צולם וכי יומצא לבעל הרכב; הומצאה הודעת תשלום הקנס לבעל הרכב, יצורף אליה צילום כאמור.

(ב) המצאה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה לפי הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.

(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על הודעת תשלום קנס שהומצאה בידי שוטר."

2. תחילתו של חוק זה ביום א' באלול התשע"ב (19 באוגוסט 2012).".   

עורך דין אלון שוחט: חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 -המשך

עורך דין אלון שוחט: חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 -המשך: חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 (להלן: "חוק דיור מוגן"), אשר עתיד להיכנס לתוקף ביום 03.12.2012 מטיל חובות נוספים כאמור בפרק ג' לו: "תנאים, ח...

חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 -המשך

חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 (להלן: "חוק דיור מוגן"), אשר עתיד להיכנס לתוקף ביום 03.12.2012 מטיל חובות נוספים כאמור בפרק ג' לו: "תנאים, חובות והגבלות לעניין הפעלת בית דיור מוגן", אשר תכליתם שמירה על כבודם ופרטיותם של הדיירים  ובדיקת שלומם ורווחתם, כמפורט חלק נוסף מהם להלן:

" ...

שמירה על כבודם ופרטיותם של הדיירים

22. (א) בעל רישיון הפעלה ידאג לשמירה על כבודו ופרטיותו של כל דייר בבית הדיור המוגן, תוך התחשבות ברצונו של הדייר.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון הפעלה או מי מטעמו רשאי להיכנס לדירתו של דייר רק בהתקיים אחד מאלה:

(1) הדייר נתן את הסכמתו לכך;

(2) הכניסה לדירה נדרשת לצורך מתן שירותים לדייר בהתאם להוראות סעיף 19, או לצורך טיפול ואחזקה בדירה או בדירות הסמוכות לדירתו של הדייר או במערכות של בית הדיור המוגן, ובלבד שכניסה כאמור תיעשה, ככל האפשר, בתיאום מראש עם הדייר;

(3) הכניסה נדרשת בשל חשש לשלומו של הדייר או לרווחת דיירים אחרים בבית הדיור המוגן.

בדיקת שלומם ורווחתם של הדיירים

23. בעל רישיון הפעלה אחראי לבדיקת שלומו ורווחתו של כל דייר בבית הדיור המוגן, ולשם כך יבצע, בין השאר, את הפעולות המפורטות להלן, והכל תוך שמירה על פרטיותו של הדייר והתחשבות ברצונו;

(1) בדיקת שלומו של הדייר; בדיקה כאמור תתבצע פעם אחת ביום לפחות;

(2) פנייה לצוות הרב-מקצועי, אם ראה או הובא לידיעתו כי חל שינוי לרעה במצבו הרפואי או התפקודי של הדייר;

(3) דיווח מיידי למיופה כוחו של הדייר, ככל שמונה, בדבר אירוע חריג שאירע לדייר, לרבות פטירתו, וכן דיווח בכתב לממונה על אירוע כאמור ונסיבותיו; במקרה של מוות בלתי טבעי של הדייר, ידווח בעל הרישיון גם למשטרת ישראל.". 

עורך דין אלון שוחט: חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 -המשך

עורך דין אלון שוחט: חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 -המשך: חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 (להלן: "חוק דיור מוגן"), אשר עתיד להיכנס לתוקף ביום 03.12.2012 מטיל חובות נוספים על בעל רישיון הפעלה, כאמור ...

חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 -המשך

חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 (להלן: "חוק דיור מוגן"), אשר עתיד להיכנס לתוקף ביום 03.12.2012 מטיל חובות נוספים על בעל רישיון הפעלה, כאמור בפרק ג' לו: "תנאים, חובות והגבלות לעניין הפעלת בית דיור מוגן", אשר עשויים להטיב גם כן  עם דייריו, כמפורט חלק נוסף מהם להלן:

" ...

העסקת עובדים או התקשרות עם נותני שירותים

24. (א) לא יועסק בבית הדיור המוגן, לרבות העסקה על ידי קבלן כוח אדם או קבלן שירות כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996, אדם הבא במגע ישיר ומתמשך עם דיירי בית הדיור המוגן, אלא אם כן ניתן לגביו אישור מאת הממונה כי לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה עלול לסכן דיירים בבית הדיור המוגן או לפגוע בטובתם, ולא תלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בחשד לביצוע עבירה כאמור; הגיש בעל רישיון בקשה לממונה להעסיק עובד מסוים, ישיב לו הממונה בתוך שבעה ימי עבודה; לה השיב הממונה כאמור, רשאי בעל הרישיון להעסיק את אותו עובד.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בנסיבות המחייבות העסקה מיידית של עובד, רשאי בעל רישיון הפעלה שהגיש בקשה לממונה להעסיק עובד מסוים והממונה טרם השיב לו, להעסיק את אותו עובד, לפי סעיף קטן זה, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימי עבודה.

(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העסקת עובד על ידי הדייר.

ביצוע שינויים בשטחי בית הדיור המוגן

25. בעל רישיון הפעלה –

(1) לא יקטין את השטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן באופן בלתי סביר ולא ישנה באופן בלתי סביר לרעה את מיקומם או את אופיים, אלא אם כן קיבל את אישור הממונה לכך;

(2) לא יעשה שימוש בשטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן באופן הפוגע בטובת הדיירים; היתה מחלוקת בין בעל רישיון ההפעלה לבין דייר בשאלת הפגיעה בטובתו, יכריע הממונה בדבר;

(3) לא יקטין את דירתו של דייר ולא ישנה לרעה, באופן בלתי סביר, את אופייה;

(4) לא יעביר דייר מדירתו לדירה אחרת אלא בהסכמת הדייר, למעט לצורך תיקון שיפוץ או אחזקה של הדירות או המבנה (בפסקה זו – תיקון), המחייבים את העברת הדייר לדירה אחרת בבית הדיור המוגן, ולתקופת התיקון, ובלבד שהיא תקופה סבירה; ככל הניתן, יועבר הדייר לדירה דומה לדירתו.

גביית תשלומים מדייר

26. (א) בעל רישיון הפעלה –

(1)   לא יגבה מדייר תשלום שלא פורט בהסכם ההתקשרות עמו;

(2)   לא יעלה את דמי האחזקה וכל תשלום אחר שאין לדייר אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה, הנגבים מהדייר, מעבר לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן, אלא בהתאם לשינוי בעלויות התפעול השוטף של בית הדיור המוגן, ולא יותר מהשיעור המרבי שנקבע בהסכם ההתקשרות;

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), בעל רישיון הפעלה לגבות מדייר תשלום בעד שירותי רשות שהוא מספק לו, אשר לא פורט בהסכם ההתקשרות, אם ניתנה הסכמת הדייר, מראש ובכתב, לקבלת השירותים ולתשלום בעדם.

(ג) בעל רישיון הפעלה יפרט, במסמך בכתב שיצורף לדרישת התשלום הנמסרת לדייר, את רכיבי התשלום הנגבים ממנו.".

עורך דין אלון שוחט: חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 – הסכם ההתקשרות - המש...

עורך דין אלון שוחט: חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 – הסכם ההתקשרות - המש...: חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 (להלן: "חוק דיור מוגן"), אשר עתיד להיכנס לתוקף ביום 03.12.2012 מטיל חובות נוספים על בעל רישיון בכל הקשור להס...

חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 – הסכם ההתקשרות - המשך

חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 (להלן: "חוק דיור מוגן"), אשר עתיד להיכנס לתוקף ביום 03.12.2012 מטיל חובות נוספים על בעל רישיון בכל הקשור להסכם ההתקשרות, כאמור בסעיף 17 בפרק ג' לו: "תנאים, חובות והגבלות לעניין הפעלת בית דיור מוגן", אשר עשויים להטיב גם כן  עם דייריו, כמפורטים להלן:

"...

חובת מסירת מסמך גילוי לפני כריתת הסכם

17. (א) בעל רישיון הפעלה ימסור למי שמבקש להיות דייר, זמן סביר לפני כריתת הסכם ההתקשרות עמו, מסמך גילוי, לפי טופס שקבע השר, שבו יפורטו עניינים אלה:

(1) זהות בעל הרישיון ומנהל בית הדיור המוגן, ובכלל זה שמם ומספרי הזהות שלהם, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד – מספר התאגיד, וכן מענם ודרכי ההתקשרות עמם;

(2) מספר הרישיון שניתן לבעל הרישיון, היותו של הרישיון רישיון קבוע או רישיון מותנה כאמור בסעיף 7(ג), וכן המועד שבו ניתן ותקופת תוקפו;

(3) זכויותיו של בעל הרישיון במקרקעין שעליהם בנוי או ייבנה, לפי העניין, בית הדיור המוגן, ואם בעל הרישיון אינו בעליהם של המקרקעין כאמור – גם פרטי זהותו של בעל המקרקעין;

(4) התנאים לקבלתו של מי שמבקש להיות דייר לבית הדיור המוגן, ככל שישנם, לרבות תנאים הנוגעים למצבו הרפואי והתנאים לפינוי דייר בשל מצב רפואי לפי הוראות סעיף 29(א)(3);

(5) תיאור המבנה בבית הדיור המוגן, הדירות שבהן התעניין מי שמבקש להיות דייר ותנאי השימוש בהן;

(6) תיאור השטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן ותנאי השימוש בהם;

(7) תקופת הניסיון ומשכה, בהתאם להוראות סעיף 18, והתשלומים שישלם הדייר בעדה;

(8) השירותים שיספק בעל רישיון ההפעלה לדייר בבית הדיור המוגן, בהתאם להוראות סעיף 19, בסיווג לפי שירותי חובה, שירותים לפי ההסכם ושירותי רשות, אם ישנם:

(9) התשלומים שישלם הדייר, ובכלל זה פיקדון, וכן פרטים אלה לגבי דירות כאמר בפסקה (5):

(א) לעניין פיקדון –

(1) גובה הפיקדון, וכן מנגנון קיזוז הפיקדון כנגד חיוב של הדייר ככל שנקבע מנגנון כאמור;

(2) אופן השבת הפיקדון, כולו או חלקו, לאחר סיום ההתקשרות, הוראות לעניין ניכוי סכומים מהפיקדון ומועדי השבת הפיקדון בהתאם להוראות סעיף 28(א) ו-(ב);

(3) הצמדת הפיקדון בהתאם להוראות סעיף 28(ד);

(ב) לעניין דמי האחזקה – גובהם, המועדים לתשלומם, המנגנון לעדכונם כאמור בסעיף 26, ופירוט השירותים שיינתנו לדייר בעדם; בחוק זה, "דמי האחזקה" – תשלום עתי שהדייר מחויב לשלמו לבית הדיור המוגן בעד השירותים הניתנים לו בבית הדיור המוגן, בלי שניתנת לו אפשרות מעשית לוותר על התשלום במסגרת העסקה;

(10) זכותו של הדייר להבטחת כספי הפיקדון שישולמו על ידו ופרטי הבטוחה שמתחייב בעל הרישיון לתת לדייר להבטחת הכספים בהתאם להוראות סעיף 27;

(11) פרטים בדבר זכותו של הדייר לבטל את ההסכם;

(12) פרטים לגבי קיומה או העדרה של מחלקה סיעודית בבית הדיור המוגן וכן כל הסדר אחר שעניינו מתן טיפול סיעודי לדייר;

(13) תנאים למגוריו של מטפל בדירה בבית הדיור המוגן, בהתאם להוראות סעיף 33;

(14) תנאים להחזקת בעל חיים בבית הדיור המוגן;

(15) תנאים למעבר של דייר מדירה אחת לדירה אחרת בבית הדיור המוגן, למחלקה סיעודית בבית הדיור המוגן או במקום אחר, או למוסד רפואי אחר, לרבות התשלום הנובע ממעבר כאמור בתוך אותו בית דיור מוגן, והשבת הפיקדון, כולו או חלקו, בנסיבות אלה;

(16) תנאים לשמירת זכות המגורים בבית הדיור המוגן במקרה של אשפוז הדייר באופן זמני במוסד אחר, והתשלום בעד שמירת הזכות כאמור;

(17) כללי ההתנהגות בבית הדיור המוגן שנקבעו לפי סעיף 21;

(18) תנאים לפינוי החפצים מהדירה לאחר סיום ההתקשרות, לרבות לאחר פטירתו של הדייר, והטיפול בחפצים שנותרו בדירה;

(19) כל עניין אחר שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.

(ב) (1) מסמך הגילוי ייחתם בידי בעל הרישיון או מי מטעמו, ויצוין בו התאריך שבו נמסר למבקש להיות דייר; מסמך הגילוי, למעט לעניין כללי ההתנהגות לפי סעיף קטן (א)(17), יהיה בתוקף כלפי בעל הרישיון שלושים ימים ממועד מסירתו.

(2) מסמך הגילוי יהיה ערוך, ככל האפשר, בשפתו של מי שמבקש להיות דייר או בשפה שהוא דובר ומבין אותה, או באחת מהשפות המפורטות להלן על פי בקשתו: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית או אמהרית; על אף האמור, בעל רישיון הפעלה רשאי לערוך את מסמך הגילוי בעברית אם המציא, על חשבונו, למבקש להיות דייר תרגום של מסמך הגילוי לאחת השפות האמורות או לשפה אחרת שביקש המבקש.

(3) הוראות לפי סעיף 4א לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981, לעניין גודל אותיות בחוזה אחיד, יחולו, בשינויים המחויבים, על מסמך הגילוי.

(ג)  מסמך גילוי כשלעצמו לא יהווה התחייבות של המבקש להיות דייר או של בעל הרישיון להתקשר בהסכם התקשרות.".

חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 – הסכם ההתקשרות - המשך

חוק דיור מוגן, התשע"ב – 2012 (להלן: "חוק דיור מוגן"), אשר עתיד להיכנס לתוקף ביום 03.12.2012 מטיל חובות נוספים על בעל רישיון בכל הקשור להסכם ההתקשרות, כאמור בסעיף 17 בפרק ג' לו: "תנאים, חובות והגבלות לעניין הפעלת בית דיור מוגן", אשר עשויים להטיב גם כן  עם דייריו, כמפורטים להלן:

"...

חובת מסירת מסמך גילוי לפני כריתת הסכם

17. (א) בעל רישיון הפעלה ימסור למי שמבקש להיות דייר, זמן סביר לפני כריתת הסכם ההתקשרות עמו, מסמך גילוי, לפי טופס שקבע השר, שבו יפורטו עניינים אלה:

(1) זהות בעל הרישיון ומנהל בית הדיור המוגן, ובכלל זה שמם ומספרי הזהות שלהם, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד – מספר התאגיד, וכן מענם ודרכי ההתקשרות עמם;

(2) מספר הרישיון שניתן לבעל הרישיון, היותו של הרישיון רישיון קבוע או רישיון מותנה כאמור בסעיף 7(ג), וכן המועד שבו ניתן ותקופת תוקפו;

(3) זכויותיו של בעל הרישיון במקרקעין שעליהם בנוי או ייבנה, לפי העניין, בית הדיור המוגן, ואם בעל הרישיון אינו בעליהם של המקרקעין כאמור – גם פרטי זהותו של בעל המקרקעין;

(4) התנאים לקבלתו של מי שמבקש להיות דייר לבית הדיור המוגן, ככל שישנם, לרבות תנאים הנוגעים למצבו הרפואי והתנאים לפינוי דייר בשל מצב רפואי לפי הוראות סעיף 29(א)(3);

(5) תיאור המבנה בבית הדיור המוגן, הדירות שבהן התעניין מי שמבקש להיות דייר ותנאי השימוש בהן;

(6) תיאור השטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן ותנאי השימוש בהם;

(7) תקופת הניסיון ומשכה, בהתאם להוראות סעיף 18, והתשלומים שישלם הדייר בעדה;

(8) השירותים שיספק בעל רישיון ההפעלה לדייר בבית הדיור המוגן, בהתאם להוראות סעיף 19, בסיווג לפי שירותי חובה, שירותים לפי ההסכם ושירותי רשות, אם ישנם:

(9) התשלומים שישלם הדייר, ובכלל זה פיקדון, וכן פרטים אלה לגבי דירות כאמר בפסקה (5):

(א) לעניין פיקדון –

(1) גובה הפיקדון, וכן מנגנון קיזוז הפיקדון כנגד חיוב של הדייר ככל שנקבע מנגנון כאמור;

(2) אופן השבת הפיקדון, כולו או חלקו, לאחר סיום ההתקשרות, הוראות לעניין ניכוי סכומים מהפיקדון ומועדי השבת הפיקדון בהתאם להוראות סעיף 28(א) ו-(ב);

(3) הצמדת הפיקדון בהתאם להוראות סעיף 28(ד);

(ב) לעניין דמי האחזקה – גובהם, המועדים לתשלומם, המנגנון לעדכונם כאמור בסעיף 26, ופירוט השירותים שיינתנו לדייר בעדם; בחוק זה, "דמי האחזקה" – תשלום עתי שהדייר מחויב לשלמו לבית הדיור המוגן בעד השירותים הניתנים לו בבית הדיור המוגן, בלי שניתנת לו אפשרות מעשית לוותר על התשלום במסגרת העסקה;

(10) זכותו של הדייר להבטחת כספי הפיקדון שישולמו על ידו ופרטי הבטוחה שמתחייב בעל הרישיון לתת לדייר להבטחת הכספים בהתאם להוראות סעיף 27;

(11) פרטים בדבר זכותו של הדייר לבטל את ההסכם;

(12) פרטים לגבי קיומה או העדרה של מחלקה סיעודית בבית הדיור המוגן וכן כל הסדר אחר שעניינו מתן טיפול סיעודי לדייר;

(13) תנאים למגוריו של מטפל בדירה בבית הדיור המוגן, בהתאם להוראות סעיף 33;

(14) תנאים להחזקת בעל חיים בבית הדיור המוגן;

(15) תנאים למעבר של דייר מדירה אחת לדירה אחרת בבית הדיור המוגן, למחלקה סיעודית בבית הדיור המוגן או במקום אחר, או למוסד רפואי אחר, לרבות התשלום הנובע ממעבר כאמור בתוך אותו בית דיור מוגן, והשבת הפיקדון, כולו או חלקו, בנסיבות אלה;

(16) תנאים לשמירת זכות המגורים בבית הדיור המוגן במקרה של אשפוז הדייר באופן זמני במוסד אחר, והתשלום בעד שמירת הזכות כאמור;

(17) כללי ההתנהגות בבית הדיור המוגן שנקבעו לפי סעיף 21;

(18) תנאים לפינוי החפצים מהדירה לאחר סיום ההתקשרות, לרבות לאחר פטירתו של הדייר, והטיפול בחפצים שנותרו בדירה;

(19) כל עניין אחר שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.

(ב) (1) מסמך הגילוי ייחתם בידי בעל הרישיון או מי מטעמו, ויצוין בו התאריך שבו נמסר למבקש להיות דייר; מסמך הגילוי, למעט לעניין כללי ההתנהגות לפי סעיף קטן (א)(17), יהיה בתוקף כלפי בעל הרישיון שלושים ימים ממועד מסירתו.

(2) מסמך הגילוי יהיה ערוך, ככל האפשר, בשפתו של מי שמבקש להיות דייר או בשפה שהוא דובר ומבין אותה, או באחת מהשפות המפורטות להלן על פי בקשתו: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית או אמהרית; על אף האמור, בעל רישיון הפעלה רשאי לערוך את מסמך הגילוי בעברית אם המציא, על חשבונו, למבקש להיות דייר תרגום של מסמך הגילוי לאחת השפות האמורות או לשפה אחרת שביקש המבקש.

(3) הוראות לפי סעיף 4א לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981, לעניין גודל אותיות בחוזה אחיד, יחולו, בשינויים המחויבים, על מסמך הגילוי.

(ג)  מסמך גילוי כשלעצמו לא יהווה התחייבות של המבקש להיות דייר או של בעל הרישיון להתקשר בהסכם התקשרות.".